יום שבת, 30 בינואר 2010

אחדות ולא אחידות

קורס בנושא "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית בישראל" נגע בשסעים הרבים בחברה הישראלית.
אנשי רוח הרואים עצמם כנציגי החברה, פועלים ונאבקים למען חברה שוויונית, תיקון עוולות חברתיות, יישום תרבות ישראלית פלורליסטית שתשקף גוונים, טעמים וצלילים של כל עדות והדתות בישראל - תרבות שתייצג נאמנה את עם ישראל לשבטיו ולא תרבות כפויה שתבטל אחרים מפניה.
ניסיונות החברה, קולטת העלייה ליצור כור היתוך, דהיינו ישראלי חדש בעל תרבות והלך מחשבה אחידים כשל.
על מנת ליצור חברה בריאה וחזקה, יש לכבד את ערכי התרבות של האחר, להבין את רצונו לשמר מסורת עתיקה מבית אבא. חברה בריאה מתאפיינת באחדות ולא באחידות.
קברניטי המדינה צריכים להיות רגישים לקשיי הקליטה של כלל העולים. אנו עדיין ארץ קולטת עלייה. טעויות שנעשו בעבר חלות בימים אלה על העולים מאתיופיה ומארצות אחרות. עלינו לפעול בשום שכל - לכבד את האחר, את תרבותו, שפתו ומנהגיו לתועלת החברה ומדינת ישראל.
אצטט קטע ממאמר שכתב נחום שטרכמן ב"על המשמר" מיום 22.8.57 "העבודה והתפקיד שאדם ממלאם הם המעצבים דמותו - ולא המוצא".

יום חמישי, 28 בינואר 2010

מוטיבציה בלמידה מרחוק

על מנת שתהליך למידה מרחוק יהיה יעיל, נדרשת מוטיבציה גבוהה מצד הלומד. זאת בניגוד ללומד בגישה המסורתית בה נמצא התלמיד במערכת קבועה של זמנים ומקום.
על פי מחקרים, מסתבר שמקור הבעיה העיקרית של למידה מרחוק היא היעדר מוטיבציה. בהוראה ולמידה מרחוק, ישנם מצבים שבהם תלמידים מתנתקים. הם אינם נמצאים בכיתה, אינם נכנסים לסביבה המתוקשבת ופשוט "נעלמים".
הסיבות למוטיבציה ירודה מצד התלמידים הן בין השאר, עיצוב סביבת הלמידה, מידת האינטראקציה בתהליך הלמידה, מידת היכולת להתבטא ולהיות שותפים פעילים, רמת מעורבותו של המורה, קשיים הנובעים מצורת הלמידה, חוסר היכולת להתמודד עם שפע המידע והצורך לחפשו ולהעריכו. קרניאל, מ. (2001).
השנה החלטתי, בהשפעת לימודי בנושא הלמידה מרחוק, לשלב הוראה פרונטאלית עם בלוג לימודי. הנושא: "היבטים בתולדות העיצוב בתקופה המודרנית" (ראה קישור לבלוג). התלמידים ניגשים לבגרות 2 יחידות.
על סמך יישום הבלוג הלימודי שהתחיל מתחילת שנת הלימודים תש"ע, יתרונותיו בולטים ביחס להוראה פרונטאלית מסורתית; ובכל זאת קיים פער בהצלחה בין תלמידי אומ"ץ לאתגר.
תוכנית אומ"ץ (אמונה בעצמי, מוכן למאמץ, צופה להישגים) אכן פונה לתלמידים החפצים לצאת ממעגל הכישלונות הלימודיים. התקציבים העומדים לטובת תוכנית זו מאפשרים הפעלת סביבת לימודים תומכת (מורים, תוספת של שני מורים מלווים בכל השיעורים, כיתות קטנות, מעבדות מחשבים, אמצעי הוראה חדשניים). התוצאה - צבירת הצלחות המובילה למוטיבציה. הבלוג הלימודי מסייע להם בארגון החומר הנלמד, בנגישות, בהמחשה טובה יותר של חומר לימודים העמוס בפרטים ותמונות. תוצאות הבחנים והמבחנים שלהם לקראת מבחן הבגרות משביעות רצון. לעומתם, תלמידי האתגר לא נהנים מהלוקסוס של תלמידי אומ"ץ. למרות הבלוג הלימודי, היעדר סביבת לימודים כוללת ומושקעת יותר, מותירה אותם עם תחושת הכישלון. המוטיבציה להצלחה לא חלה על התלמידים הללו וחבל.

יום רביעי, 20 בינואר 2010

אני במפגש בין תרבויות

היום הוא האחרון ללימודי במרכז ללימודים אקדמיים. ביום יום זה אני רוצה להתייחס לאווירה, ליחס, להערכה ההדדית שליוו את הסטודנטים משך כל תקופת הלימודים. כוונתי למפגש בין תרבויות, למפגש בין סטודנטים מהמגזר הערבי והיהודי.
מסתבר שכשמסירים את הסטריאוטיפים והדעות הקדומות, מגלים פנים יפות. חומות האיבה בין שני העמים נבנות בעיקר על ידי פוליטיקאים וקיצוניים שמבססים את מעמדם במלאכה זו. למדנו להכיר האחד את השני. לגלות שיש בינינו הרבה מן המשותף. הפליא לבטא את תחושת הסטודנטים הערבים בחור בשם טאקי מכפר קרע: "הרגשתי שווה בין שווים".
אני, דתי, כיפה סרוגה שותף ללימודים לדלאל, בחורה ערביה דתית. שיתוף הפעולה בינינו משך כל תקופת הלימודים היווה עבורי חוויה מכוננת. למדתי להכיר את האחר, שלכאורה הפוך ממני. משך הזמן הבנתי שהמשותף והדומה משמעותיים וחזקים מהשונה. בעבודה משותפת על מטלות השלמנו האחד את השני, תוך תיאום ורצון לשלמות. כל זאת בכבוד והערכה הדדית.
השינוי להתקרבות יתחיל מלמטה, בין האזרחים, הרחק מהשפעת הפוליטיקאים וקבלני ההפרדה; כי במדינתנו הקטנטונת, אין לנו דרך אחרת.

יום שני, 11 בינואר 2010

פרופ' גבי סלומון נגד תוכנית המיחשוב

עיתון "הארץ" פרסם בגיליונו מה-08.01.10 את דבריו של פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך ומחלוצי התומכים ברפורמת המחשוב במערכת החינוך. גבי סלומון טוען שתוכנית משרד החינוך למחשוב בתי ספר כדי לשנות את פני החינוך שגויה. אין קשר בין הישגים לימודיים למיחשוב.
את ביקורתו הוא מנמק: "כל זמן שמטרות החינוך הן עדיין שינון חומר הלימודים ו'הקאתו' במבחנים, כפי שאלה נקבעו באמצע המאה ה-19, המחשוב לא יכול להשפיע על דרכי ההוראה. המורים משתמשים במחשב כעוד אמצעי אחד העומד לרשותם, ולא כמשהו שיכול לפתח דרכי הוראה ולמידה חדשות. 'ביות' הטכנולוגיה, המשרת את מטרות החינוך של העידן הקודם, אולי לא גורם נזק, אבל בוודאי שלא מביא תועלת רבה. זה פשוט מחטיא את המטרה".
פרופ' סלומון קורא בקול גדול נגד השימוש הלא ממוקד במחשבים, בקו הפדגוגיה הישנה. הוא מדגיש שתפקיד המחשב לסייע בלמידה שיתופית, לאיסוף מידע, לעבודות חקר, כל זאת ברוח הפדגוגיה המודרנית. השימוש היעיל במחשב לדבריו הוא למטרות שעדין אינן מקובלות היום.
בראיון ברדיו, ב-11.01.10, הגיב שר החינוך, מר גדעון סער, לדברי פרופ' סלומון והסכים שאכן, מערכת החינוך פועלת כיום כפי שפעלה לפני מאתיים שנה ויש לשנותה ולהתאימה בתבונה ובשום שכל למאה ה-21.
לדעתי, מערכת החינוך סובלת זה שנים מ"תנועת מטוטלת". שר בא ושר הולך. כל אחד והאג'נדה שלו. היעדר יציבות במערכת זו מסרבל הכנסת שינויים מובנים ומודרניים למערכת. המחשב ככלי עזר לימודי בבתי הספר, לא יעיל ללא יד מכוונת מלמעלה, ללא תוכנית לטווח ארוך. פרופ' סלומון מכוון את דבריו בדאגה לעתיד החינוך ובכך אני תומך בדבריו. אני חולק על דעתו ביחסו המזלזל בחשיבות מיחשוב בתי הספר. מנסיוני, השימוש בטכנולוגיות תלויות מחשב, מאפשר לי ללמד ולהגיע להישגים גבוהים יותר עם תלמידי ביחס לשיעורים פרונטלים מסורתיים שניהלתי בעבר.