‏הצגת רשומות עם תוויות חברה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חברה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 30 בינואר 2010

אחדות ולא אחידות

קורס בנושא "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית בישראל" נגע בשסעים הרבים בחברה הישראלית.
אנשי רוח הרואים עצמם כנציגי החברה, פועלים ונאבקים למען חברה שוויונית, תיקון עוולות חברתיות, יישום תרבות ישראלית פלורליסטית שתשקף גוונים, טעמים וצלילים של כל עדות והדתות בישראל - תרבות שתייצג נאמנה את עם ישראל לשבטיו ולא תרבות כפויה שתבטל אחרים מפניה.
ניסיונות החברה, קולטת העלייה ליצור כור היתוך, דהיינו ישראלי חדש בעל תרבות והלך מחשבה אחידים כשל.
על מנת ליצור חברה בריאה וחזקה, יש לכבד את ערכי התרבות של האחר, להבין את רצונו לשמר מסורת עתיקה מבית אבא. חברה בריאה מתאפיינת באחדות ולא באחידות.
קברניטי המדינה צריכים להיות רגישים לקשיי הקליטה של כלל העולים. אנו עדיין ארץ קולטת עלייה. טעויות שנעשו בעבר חלות בימים אלה על העולים מאתיופיה ומארצות אחרות. עלינו לפעול בשום שכל - לכבד את האחר, את תרבותו, שפתו ומנהגיו לתועלת החברה ומדינת ישראל.
אצטט קטע ממאמר שכתב נחום שטרכמן ב"על המשמר" מיום 22.8.57 "העבודה והתפקיד שאדם ממלאם הם המעצבים דמותו - ולא המוצא".

יום רביעי, 20 בינואר 2010

אני במפגש בין תרבויות

היום הוא האחרון ללימודי במרכז ללימודים אקדמיים. ביום יום זה אני רוצה להתייחס לאווירה, ליחס, להערכה ההדדית שליוו את הסטודנטים משך כל תקופת הלימודים. כוונתי למפגש בין תרבויות, למפגש בין סטודנטים מהמגזר הערבי והיהודי.
מסתבר שכשמסירים את הסטריאוטיפים והדעות הקדומות, מגלים פנים יפות. חומות האיבה בין שני העמים נבנות בעיקר על ידי פוליטיקאים וקיצוניים שמבססים את מעמדם במלאכה זו. למדנו להכיר האחד את השני. לגלות שיש בינינו הרבה מן המשותף. הפליא לבטא את תחושת הסטודנטים הערבים בחור בשם טאקי מכפר קרע: "הרגשתי שווה בין שווים".
אני, דתי, כיפה סרוגה שותף ללימודים לדלאל, בחורה ערביה דתית. שיתוף הפעולה בינינו משך כל תקופת הלימודים היווה עבורי חוויה מכוננת. למדתי להכיר את האחר, שלכאורה הפוך ממני. משך הזמן הבנתי שהמשותף והדומה משמעותיים וחזקים מהשונה. בעבודה משותפת על מטלות השלמנו האחד את השני, תוך תיאום ורצון לשלמות. כל זאת בכבוד והערכה הדדית.
השינוי להתקרבות יתחיל מלמטה, בין האזרחים, הרחק מהשפעת הפוליטיקאים וקבלני ההפרדה; כי במדינתנו הקטנטונת, אין לנו דרך אחרת.

יום שני, 30 בנובמבר 2009

התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית

עמיתתי למסלול הלימודים, דורית סלע, הגיבה לרשומה שכתבתי בנושא "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית". היא הציעה שעדיף ונשנה את המונח "התנגשות" ב"הדברות"; מונח חיובי שיוביל לדיאלוג המושתת על הקשבה, הבנה וקבלה הדדית. אני מקבל את הצעתה וכמענה וחיזוק לתגובתה אצטט פסוק מספר עמוס פרק ג': "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו". הפרשנות שלי היא שצריך להתוועד כתהליך מקדים לשיתוף פעולה וכבוד הדדי.
במישור האישי נוצרים קשרי חברות ופתיחות בין יהודים לערבים; כל זאת לאחר היכרות הדדית שחושפת את האדם שבנו. את הרצון המשותף לחיים שלווים ובטוחים גם לילדינו. אי הכרת הצד השני יוצרת סטיגמות וחשדנות שחוסמת כל סיכוי לשינוי.
מנהיגי שני הצדדים צריכים להוביל לתמורות שיובילו לשלום המיוחל. בפניהם צריכים לעמוד האינטרסים הרחבים המשותפים ולא המניעים הצרים של קבוצות קיצוניות הרוצות לשמר את המצב בקיפאון עמוק.

יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית

סמסטר רביעי מפגיש אותי עם קורס בנושא "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית". תחילה שערתי שהקורס יסקר תקופות רחוקות, קשות ונשכחות שליוו את תושבי הארץ המתהווה. אנו נמצאים בעידן חדש בו האינדיבידואל הוא העיקר, פנינו קדימה וכל השאר היסטוריה. הרכב הסטודנטים המשתתפים בקורס מציג אוכלוסיות שונות הנבדלות בדת, מוצא, דרך חיים וכד'.
במהלך הקורס התחוור לי ביתר שאת, שפצעים ישנים שנוצרו ערב הקמת המדינה ובגלי העלייה שנמשכים למעשה עד לימינו עדיין לא הגלידו.
סטודנטים עלו לבמה ובגילוי לב מפתיע חשפו רגשות קיפוח, ועוולות שנגרמו להם ולהוריהם. בני דודינו הערבים דיברו בכאב על האפליה כלפי המגזר מצד האוכלוסייה היהודית. נוצר מעין בליל של רגשות קיפוח מכל צד. העולה החדש והוותיק, הערבי, המזרחי והאשכנזי, כולם טוענים שבמידה כזו או אחרת שחוו אפליה וקיפוח על רקע לאומי, עדתי, תרבותי, תעסוקתי ועוד. למעשה, כולם צודקים. אם כן מה נעשה עם תחושות כואבות ומתמשכות במדינה הטרוגנית כשלנו?
מצד שני, עלינו לזכור שהישגים אליהם הגיעה המדינה משך 61 שנות קיומה נחשבים בצדק רב לנס. כור ההיתוך החברתי שנוצר מקיבוץ גלויות ממזרח וממערב ותחיית השפה העברית אינם דבר של מה בכך. יחד עם זאת, שומה עלינו להתחשב באחר, בזה שלא דומה לנו, לזכור מאין באנו, אל לנו לחזור על טעויות העבר.
בהמשך הקורס בטוחני שאיחשף לתמורות ושינויים שחלים בחברה הישראלית ובטח אתייחס אליהם בבלוג זה. אני תקווה שבמקום התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית, נתפתח בכיוון של שילוב תרבויות ואינטגרציה חברתית.