הערכה מסכמת - עמית מלווה

שמחתי מאוד שבחרת בי כעמית המלווה אותך בתהליך כתיבת בלוג לימודי ונהניתי מאוד לעקוב אחר הבלוג.
הבלוג שלך עשיר ומגוון בנושאים. הוא כמו דלת שנפתחה לעולם תוכן מעניין, מתאים, חשוב ורלוונטי. במקביל, הייתי עמית מלווה לאמג'ד מהמגזר הערבי. כל בלוג מציין ומציג דברים שונים בהתאם לנושאים המעניינים והחשובים לכותב. אני רואה שהבלוג משקף את הפוטנציאל שלך בעבודה. שילוב הדעות והמסקנות תואמים את הדרך והאמונה שלך.
הבלוג מסודר בדרך נוחה ויפה לשימוש. אני יודעת שמאחוריו עומד מעצב גרפי. ניסוח הכותרות מושך את המבקר בבלוג לקריאה. התוכן מבטא את החשיבה והתובנות שלך.
מצא חן בעיני ולדעתי הרעיון מצוין, ליישם בלוג למידה בבית הספר.
אני מאחלת לך הצלחה והמון תודה מכל הלב. כל יום אני לומדת ממך המון. הבלוג סייע למפגש בין תרבויות בכך שאפשר לנו הזדמנות של חשיפה.

המשך שיתוף פעולה מבורך

דלאל

לסיום, הערכה מסכמת

כשהתבקשתי לכתוב בלוג, נזכרתי בימים בהם הייתי שותף משך כשני עשורים לעריכת עיתון מקצועי בשם "אריזה ועיצוב". מטרת העיתון הייתה להעביר ידיעות וכתבות בנושאי עיצוב ואריזה, חדשות וחידושים בתחום, מהארץ ומהעולם. כתיבת בלוג כתהליך רפלקטיבי שונה מאד מהמלאכה שהכרתי.
עתה אני נדרש לפרסם ברבים את מחשבותי ודעותי, לבקר, לשאול שאלות ולהציע, אם ניתן, פתרונות. בבלוג ניתנת לי במה לבטא את האני שבי.
תחילה, עלי להודות, הרהרתי ואולי פקפקתי בחשיבות הבלוג ומהר מאד הבנתי שהוא עונה בדיוק על תהליך הלמידה שלי. אני יכול להעלות ולעורר מחדש נושאים שנלמדו, למצוא מקורות מידע חדשים הקשורים לנושאים שלמדתי והחשוב מכל, אני יכול להביע דעה. קיים כאן תהליך רפלקטיבי שמחדד ומטמיע את הלמידה ועל כך "שאפו" להוגת הרעיון.
השתדלתי לכתוב רשומות הנוגעות לרוב הנושאים שלמדתי, אך מטבע הדברים, בגלל אפשרות הביטוי האישי בבלוג, נטיתי אחר הלב וכתבתי מתוך מעורבות אישית, יותר על נושאי חינוך, חברה, וטכנולוגיות.
משך הזמן למדתי להעריך את יתרונות הבלוג ויצרתי במקביל, בלוג לימודי בנושא "פרקים בתולדות העיצוב בתקופה המודרנית". הבלוג עוסק בהתפתחות העיצוב על היבטיו השונים החל מהמהפכה התעשייתית ועד ימינו. הנושאים מותאמים למיקוד בחינת בגרות. כאן הרביתי בשילוב תמונות, סרטונים ושאלות סיכום להמחשה וקירוב התלמידים לנושא הנלמד. עלי לציין שהבלוג משמש ככלי עזר חשוב ביותר לשיטת הלימוד המשלבת הוראה פרונטלית ומקוונת. על פי תוצאות המבחנים עד כה, חל שיפור ניכר ביחס לשיטת הלימוד המסורתית בה לימדתי בשנים עברו.
לסיכום כתיבת הבלוג, קריאה והתרשמות מבלוגים של עמיתים ועבודה נפלאה עם עמית מלווה - דלאל, העשירו ואתגרו אותי לכתוב במשנה מרץ. הפנמתי, בקרתי והבעתי את דעותי בנושאים שנלמדו וקרובים אל לבי. שנות דור עברו מאז סיימתי את לימודי לתואר ראשון; את לימודי לתואר שני אתמצת ואצטט מספר משלי פרק ד' פסוק ז': "רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה; וּבְכָל-קִנְיָנְךָ, קְנֵה בִינָה".
ולכולם אני אומר תודה.

תלמיד ומורה דיגיטליים

מערכת החינוך בעלת כוונות טובות ביחס לחדשנות בחינוך. חדשות לבקרים קמים מודלים חדשים להוראה. לעתים הלחצים להכנסת המודלים הללו באים מגורמים עסקיים. בית הספר נחשף לעולמות תוכן רבים ומגוונים מדי ועליו להחליט מה טוב לתלמידיו; האם כולם או מספר מצומצם וממוקד.
תלמידים נחשפים למקורות מידע באופן עצמאי. היכן אם כן מקומו של ביה"ס?
להיות תלמיד דיגיטלי
תופעת ה-Copy-Past קיימת מאז החלו להשתמש באינטרנט כמקור מידע לעבודות ושיעורי בית. התוצאה - רדידות מחשבתית ואפס ידע. על בית הספר לשנות גישה; משיטה של שינון חומר עליו לעודד חשיבה ביקורתית, יצירתיות, למידה שיתופית ויצירת אינטראקציה בין התלמידים והמורה. המחברת היא כבר לא העיקר. ה"תלמיד הדיגיטלי" לא יהיה ספון בביתו, עליו לפתח שליטה ושימוש בטכנולוגיות מידע מתקדמות, מיומנות של חיפוש מידע, ויכוח, התדיינות, התמקדות בנושא בתוך קבוצת הלומדים בכיתות קטנות. בצד ה"תלמיד הדיגיטלי" יהיה ה"מורה הדיגיטלי" שיוכשר למיומנויות החדשות הנדרשות בעידן החדש, עליו לשמש גורם מגשר לעולמות תוכן. על המורה החדש להיות מומחה תוכן אבל במקביל, להיות מסוגל לנהל תהליכי למידה גם בתחומים אחרים.
תוך כדי לימודי לתואר שני בהתמחות בתקשוב ולמידה, שילבתי בלוג לימודי בהוראה בבית ספרי. בבלוג כלולים תקצירים, תמונות, מצגות, סרטונים, שאלות חזרה. תופעת ה-Copy-Past, לא קיימת משום שאני מעודד חלק מהנקודות שצוינו לעיל. התוצאה - למידה מתוך חשיבה, ביקורתיות ולמידה שיתופית. באחד השיעורים שאלתי את תלמידי האם הם חפצים לחזור להוראה פרונטאלית מסורתית כפי שלמדו בשנה שעברה? נעניתי בלאו חד משמעי שמשמעותו החיובית נשמעה באוזני נעימה עד מאד.

טכנולוגיה לאן?

גיליון "כלכליסט" מ-3.2.2010, פרסם סקר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) ושל המרכז הבינתחומי הרצליה. מתוצאות הסקר עולה כי 52% מתלמידי ישראל סבורים שמערכת החינוך לא מקנה להם כלים להשתלב בעולם הטכנולוגי. לטענתם, שעות הלימוד שמוקצות לשימוש מחשב מועטות, חיבור האינטרנט איטי, מספר המחשבים בבית הספר מועט, המורים לא מעודדים שימוש במחשב ובאינטרנט כחלק מתהליך הלימוד.
תלמידי ישראל נולדו לתוך עידן המחשב. לרובם יש מחשב. השימוש באינטרנט כמשאב למידה ברור וטבעי להם. הם מעדיפים שימוש במחשב לכתיבת עבודות, לחיפוש במאגרי מידע, להתכונן לבחינות דרך הרשת.
מערכת החינוך וחלק ניכר מהמורים הותיקים לא עומדים בקצב ובמעבר החד שחוללה הטכנולוגיה. נוצר פער טכנולוגי עצום בין "דור המחשב" לבין דור ה"מחברת". יכול להיות שחלק מהמורים ויתר על ההתמודדות מול המרוץ הטכנולוגי. מערכת החינוך לעומתם, חייבת לצאת מההצהרות החוזרות ונשנות על חשיבות שילוב הטכנולוגיה בחינוך ולעבור לפסים מעשיים. עליה להכשיר במשנה מרץ מורים שיובילו את השימוש בטכנולוגיה בבית ספרם; כי אחרת, ציבור המורים יעמוד מול דור תלמידים שלא ידע את שפתו ולא ירצה להתחבר אל גוף ארכאי ומיושן שלא מדבר אל ליבו. וכמו שנאמר "יפה שעה אחת קודם".

שר חינוך דיגיטלי

שר החינוך, גדעון סער, הביא עימו משב רוח מרענן עם היכנסו לתפקיד. השר, בן למורה לשעבר, מכיר היטב את עבודת המורה לפרטיה. בכנסים של אנשי חינוך בהשתתפותו, הוא מדגיש את חשיבות מעמד המורה ובאותה נשימה את חשיבות השינוי שיש להחיל על מערכת החינוך. בגיליון "פוסט ישראל" מתאריך 3.2.2010 פרסמו דברים שנשא בכנס הרצליה שעסק בחינוך במאה ה-21. לדבריו: "ההיערכות לעידן הדיגיטאלי החדש היא בגדר הכרח ולא אופציה". עוד הוא הוסיף: "מחשב ואינטרנט הפכו כבר לנחלת הכלל ומערכת חינוך שמעוניינת להישאר רלוונטית בהכשרת בוגריה, חייבת להתאים עצמה לשינוי הזה".
לדעתי, שינוי זה מתחיל בהיערכות מערכתית רחבה ובהסכמת הדרג הממשלתי. לתוכנית שכזו נחוצה תוכנית ארוכת טווח שתנוהל על ידי אנשי מקצוע ללא פניה פוליטית. לשינוי צריכים שותפים מכל הקשת הפוליטית והאזרחית. יחד יהוו כוח מול פקידי האוצר המטרפדים כל רעיון טוב באמתלה של בעיות תקציב. אם אכן יחול השינוי, נוכל לאמור "ובא לציון גואל".