פוליטיקה בחינוך

קורס בנושא סוגיות במדיניות החינוך, חושף בפנינו את הזרמים השונים של החינוך במגזר היהודי. החינוך הממלכתי-דתי, לא מקבל את תפיסת הציונות החילונית. בחינוך החרדי – חינוך תורני, רואים עצמם כממשיכים האמיתיים של היהדות. החינוך העצמאי חרדי שייך לאגודת ישראל ודגל התורה. מעיין החינוך התורני שייך לש"ס.
מדינה קולטת עליה שעדיין נמצאת בתהליך התהוות חברתית נמצאת באנדרלמוסיה מערכתית מבחינת החינוך. לחצים פוליטיים משפיעים על אזרחי העתיד שלנו. כל צד מושך לכיוון האינטרסים הצרים שלו. לאחרונה אנו נחשפים לתופעה שהייתה קיימת עשרות שנים – תופעה של אפליה. תלמידות ספרדיות מנועות מללמוד בבתי ספר של אשכנזיות. הבדלנות לא מובילה אותנו למחוזות טובים; ההיפך, הפיצול והחיפוש אחר השונה ולא הדומה מחליש אותנו כחברה וכמובן מביא לאי ודאות לגורל ילדינו.
מערכת החינוך צריכה למצוא את המכנה המשותף הרחב, למצוא את הדרך לבניית חברה בריאה. עליה לפעול ללא מורא מהלחצים הפוליטיים שמופעלים עליה. האינטרסים של הכלל חשובים לאין ערוך מאינטרסים צרים של מפלגה זו או אחרת.

טכנולוגיה בשרות ההיסטוריה

טכנולוגיית המידע יוצרת רשת כלל עולמית של אינפורמציה נגישה לכל אחד. מערכת החינוך גלתה את יתרונות האינטרנט בהוראה. למידה מרחוק מוערכת, מוכרת ומיושמת ע"י מיטב האוניברסיטאות בעולם. העולם הוא אכן כפר גלובלי קטן.
מקורות המידע שהיו נחלת קבוצות ספציפיות, הפכו לגלויים לכל. אין כל דרך שתמנע את הסקרנות לדעת, להחכים וללמוד. כוחה של הטכנולוגיה הוא עצום. בימים אלו, אנו עדים להפגנות חברי האופוזיציה באיראן. דרך המחאה נתקלת בהתנגדות עזה של שלטון טוטאליטרי המתערב בחיי התושבים עד לרמת הפרט. למרות הניסיון הנואל של אנשי משמרות המהפכה למנוע זליגה של מידע על הנעשה באיראן, השימוש בטכנולוגיות מידע מנוצל היטב ע"י אנשי האופוזיציה. מידע חדש ועדכני משם מופץ בכל העולם.
עלינו המורים, אנשי החינוך מרחבי העולם, להכיר בעוצמה האדירה של טכנולוגיה זו ולנצלה להפצת מסרים חינוכיים מוסריים. דרך רשת האינטרנט והאמצעים הטכנולוגיים שברשותה אנו מסוגלים להתוות דרך לדור העתיד שיחיה בחברה לומדת בעלת ערכים ומוסר.

מורים ברשת

המניע להצטרפות לרשת החברתית הוא בעיקר חברתי. הסקרנות לדעת מי החברים של החברים שלי, האפשרות של יצירת קשר עימם באופן וירטואלי או ממשי. היכולת לשתף תמונות, מחשבות, דעות.
רשתות כמו "פייסבוק", "חבר'ה", TheMarker Cafe לוכדות קבוצות גולשים מתחומים רבים ומגוונים כגון: ארגונים מקצועיים, חברים, משפחות, קבוצות ספורט ועוד. ומה עם המורים? כיצד הם עולים על הטרנד העולמי לטובת ההוראה?
המורים הם בהחלט קבוצה היכולה להשביח את תהליך ההוראה ע"י שימוש נכון ברשת חברתית. היא יכולה לקשור בין תכני ההוראה למורים, לדון וליצור תובנות בין מורים המלמדים נושאים משותפים.
התלמידים מדלגים קדימה בקלילות יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית המרשימה של האינטרנט. תמונת מצב עדכנית על העוסקים בחינוך, לא מעודדת בלשון המעטה. מעטים המורים המשלבים טכנולוגיה בחינוך ועבודה שיתופית באמצעות כלי ווב 2.0. מעטים גילו וניצלו את פלאי הטכנולוגיה לטובת ההוראה.
על מנת שהתלמידים לא יברחו לנו, הרחק למחוזות הטכנולוגיה המתקדמים, עלינו המורים, לאמץ את הגישה של המורה הלומד והמתמיד. להיעזר מקצועית ברשת החברתית, להשתדל לנוע קדימה עם הטכנולוגיה. להבין שהטכנולוגיה משרתת אותנו להוראה טובה ויעילה יותר.

צבע בחינוך

קורס בנושא "סוגיות במדיניות החינוך" סוקר את המדיניות שליוותה את מערכת החינוך עוד מתקופת טרום המדינה. מדינתנו המתהווה קלטה גלי עלייה המונית שהתאפיינה בבליל של שפות ותרבויות. קברניטי האומה ניסו ליצור "כור היתוך" - ישראלי חדש.
למרות הכוונות הטובות, פוזרו העולים על פי השתייכות עדתית ברחבי הארץ. רוב העולים מארצות צפון אפריקה יושבו בעיירות פיתוח. הריכוז העדתי מנע אינטגרציה חברתית. הריחוק ממקורות תעסוקה יצר חברה חלשה ומעורערת כלכלית וחברתית. בתחום החינוך נוצרו פערים באיכות הלימוד. מורים טובים לא הגיעו לפריפריה. בוגרי תיכון של שנות הששים והשבעים מהפריפריה, עמלו שבעתיים כדי להשלים את הפער ולהתקדם ללימודים אקדמיים. לרובם, לא היה סיכוי.
שנות השמונים והתשעים הביאו למפנה חיובי בהתייחסות לתושבי עיירות הפיתוח. הפניית משאבים ותכנון נכון יצרו גרעינים חזקים שהשפיעו גם על תחום החינוך.
נראה לי שהופקו לקחים שהובילו לשינוי. עם כל האופטימיות והורדרדות בתמונת המצב שהצגתי, אני תוהה האם הפקת לקחים הינה סלקטיבית? האם היא תלוית צבע? מה קורה עם העולים מאתיופיה? משום מה הם עוברים את אותה מסכת של טעויות מהעבר. בחדרה, נתניה, רחובות וערים נוספות, קיימים ריכוזים של אתיופים. קיימים בתי ספר שרוב תלמידיהם שייכים לעדה. החברה הישראלית עדיין נגועה בגזענות. אני שואל את עצמי, מה קרה לנו? האם לא הגענו למסקנות הנכונות? לאן פנינו?
קברניטי המדינה של שנות האלפיים חייבים להתעשת ולהבין שהעוולות שחלו על העולים של שנות החמישים לא יישנו. קיימת רק דרך אחת. דרך של קבלה, אינטגרציה, עזרה והעצמת החינוך במגזר זה כי אחרת אנו יוצרים פצצת זמן חברתית אשר סופה מי ישורנו.

חנוך במאה העשרים ואחת

בקורס "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת" השתוממתי כששמעתי שעל פי מחקרי "יונסקו" כ-900 מיליון מתושבי כדור הארץ מוגדרים כאנאלפביתיים. אנו מדברים על גלובליזציה. על העולם ככפר אחד קטן, אך לא כך. הפערים בין תושבי הכדור גדולים ואף מתרחבים.
אוכלוסיות שהצטרפו בסוף המאה ה-19 ולאחריה למהפכה התעשייתית יצאו מן הנבערות. בתי הספר לימדו קרוא וכתוב, נכס תרבותי שהיה קודם נחלתם של מעטים. במהלך המאה ה-20, בית הספר היה סוכן הידע העיקרי. במעבר למאה ה-21 אנו עדים לכך שאנו חיים בתוך מהפכה תרבותית בתחום טכנולוגיות הידע. הידע האנושי עובר למצב דיגיטאלי.
תהליך הגלובליזציה החל מהיום שהאנושות נוצרה. לדעתי, אין יתרון בכך שמדינות מפותחות מתעלמות ולעיתים תורמות לנחשלות של מדינות בעיקר מאפריקה. גם שם היצרים והרצונות חופפים לתושבי העולם המפותח. החסכים התרבותיים והכלכליים מובילים לגלי הגירה בלתי לגאלית. מוטב שמדינות מפותחות ירתמו לעזרת מדינות נחשלות. יעזרו בפיתוח כלכלי ותרבותי אצלן; כי אחרת, יעמדו מול מציאות בה הן מוצפות במהגרים אומללים ללא יכולת שליטה עליהם.

התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית

עמיתתי למסלול הלימודים, דורית סלע, הגיבה לרשומה שכתבתי בנושא "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית". היא הציעה שעדיף ונשנה את המונח "התנגשות" ב"הדברות"; מונח חיובי שיוביל לדיאלוג המושתת על הקשבה, הבנה וקבלה הדדית. אני מקבל את הצעתה וכמענה וחיזוק לתגובתה אצטט פסוק מספר עמוס פרק ג': "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו". הפרשנות שלי היא שצריך להתוועד כתהליך מקדים לשיתוף פעולה וכבוד הדדי.
במישור האישי נוצרים קשרי חברות ופתיחות בין יהודים לערבים; כל זאת לאחר היכרות הדדית שחושפת את האדם שבנו. את הרצון המשותף לחיים שלווים ובטוחים גם לילדינו. אי הכרת הצד השני יוצרת סטיגמות וחשדנות שחוסמת כל סיכוי לשינוי.
מנהיגי שני הצדדים צריכים להוביל לתמורות שיובילו לשלום המיוחל. בפניהם צריכים לעמוד האינטרסים הרחבים המשותפים ולא המניעים הצרים של קבוצות קיצוניות הרוצות לשמר את המצב בקיפאון עמוק.

שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים

קורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים", מפגיש אותי עם הצורך הבסיסי שלי כאדם במשחק. עוד משחר ההיסטוריה מלווה המשחק את האדם לאורך חייו. המשחק מתאפיין בתחרות, באתגר, הוא מגבש פעילות חברתית. סוגי המשחק הם רבים ומגוונים.
כפתיח לפיתוח משחק לימודי שאצור במהלך הקורס, התבקשתי להתייחס לפעילות משחק שמהנה אותי (לאו דווקא לימודית). פעילות ספורטיבית מהנה אותי. בפעילות זו יש לי יש לי תחושה של הישג במיוחד אם היא תחרותית (כדורעף וכדורגל). כל תשומת הלב מושקעת במשחק הספורטיבי חברתי. אין לי תחושת זמן שצמודה אלי בפעילות היום יומית ולמעשה אני מתנתק ממה שעבר עלי משך היום. כל כולי מרוכז במשחק. קיים אצלי אתגר לשפר את יכולת המשחק שלי. החוויה שלי היא גם אוטוטלית, עצם הפעילות הספורטיבית המהנה היא המטרה.
סוג נוסף של משחקים האהוב עלי הוא משחקי חשיבה כגון: שחמט, דמקה, תשבצים, זיכרון
במשחק לימודי, ספורטיבי, חברתי וכד' יש תחושה של התמודדות עם אתגר בעל חוקים ומטרה. ריכוז עוצמתי שמנתק אותי ממחשבות אחרות, אין תחושת זמן, תחושת התחרות בחלק מהמשחקים היא מאפיין מרכזי.
לדעתי, מערכת החינוך צריכה לצאת מן הקיבעון המחשבתי, מן הקופסה. שילוב של משחקים לימודיים במערכת זו יכול לתרום רבות לילדים הפתוחים לעולם המשחקים. דרך המשחק נוכל לקרבם ללמידה משופרת ברוח חיובית.

התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית

סמסטר רביעי מפגיש אותי עם קורס בנושא "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית". תחילה שערתי שהקורס יסקר תקופות רחוקות, קשות ונשכחות שליוו את תושבי הארץ המתהווה. אנו נמצאים בעידן חדש בו האינדיבידואל הוא העיקר, פנינו קדימה וכל השאר היסטוריה. הרכב הסטודנטים המשתתפים בקורס מציג אוכלוסיות שונות הנבדלות בדת, מוצא, דרך חיים וכד'.
במהלך הקורס התחוור לי ביתר שאת, שפצעים ישנים שנוצרו ערב הקמת המדינה ובגלי העלייה שנמשכים למעשה עד לימינו עדיין לא הגלידו.
סטודנטים עלו לבמה ובגילוי לב מפתיע חשפו רגשות קיפוח, ועוולות שנגרמו להם ולהוריהם. בני דודינו הערבים דיברו בכאב על האפליה כלפי המגזר מצד האוכלוסייה היהודית. נוצר מעין בליל של רגשות קיפוח מכל צד. העולה החדש והוותיק, הערבי, המזרחי והאשכנזי, כולם טוענים שבמידה כזו או אחרת שחוו אפליה וקיפוח על רקע לאומי, עדתי, תרבותי, תעסוקתי ועוד. למעשה, כולם צודקים. אם כן מה נעשה עם תחושות כואבות ומתמשכות במדינה הטרוגנית כשלנו?
מצד שני, עלינו לזכור שהישגים אליהם הגיעה המדינה משך 61 שנות קיומה נחשבים בצדק רב לנס. כור ההיתוך החברתי שנוצר מקיבוץ גלויות ממזרח וממערב ותחיית השפה העברית אינם דבר של מה בכך. יחד עם זאת, שומה עלינו להתחשב באחר, בזה שלא דומה לנו, לזכור מאין באנו, אל לנו לחזור על טעויות העבר.
בהמשך הקורס בטוחני שאיחשף לתמורות ושינויים שחלים בחברה הישראלית ובטח אתייחס אליהם בבלוג זה. אני תקווה שבמקום התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית, נתפתח בכיוון של שילוב תרבויות ואינטגרציה חברתית.

בלוג לימודי לתלמידי - תמונת מצב

לשמחתי, הבלוג הלימודי בנושא "היבטים בתולדות העיצוב" מצליח. עלי לציין שהנושא מורכב וגדוש בפרטים ותמונות של יצירות עיצוב נבחרות. הלומדים הינם תלמידי אומ"ץ ואתג"ר. כל דרך קונבנציונאלית ללמדם הייתה נוחלת כישלון.
בבלוג אני משלב כאמור, מלל (מתומצת וכתוב בצורה פשוטה), שאלות חזרה, קטעי סרטים להמחשת הנושא ועוד היד נטויה.
את הנושא אני מלמד בכיתת מחשבים כאשר כל תלמיד מול הבלוג בעמדת מחשב. לאחר שלב הבנת הנקרא, התלמידים חוזרים על החומר בבית ועונים על שאלות סיכום מהבלוג. בכיתה הם נבחנים מידי שבוע על פרק בנושא.
יתרון גדול לבלוג - כל החומר מרוכז ומסודר בבלוג, נגיש בכל עת ומקום.
עלי לציין ששיטת לימוד זו, אף על פי שהיא גדושה בפרטים, מתקבלת באהדה מצד התלמידים.

Dreamweaver

כתיבת HTML ו-CSS ארוכה, מיגעת, דורשת ריכוז ובעיקר ניסיון רב. השקת תוכנת "דרימוויבר" בישרה את הרצוי - החופש מהקלדת קודים. אתר אינטרנט דורש קוד ארוך, אך התוכנה כותבת אותו במקומי. אין ספק שיש כאן חיסכון ניכר בזמן יקר שיופנה לעיסוקים אחרים.
תוכנת ה"דרימוויבר" מאפשרת ליצור אתר עשיר המכיל: טקסט, תמונות, וידאו, קול, טפסים, אנימציה, בקלות.
לתוכנה ניתן לייבא קבצים שנוצרו באילוסטרייטור, פוטושופ, פלאש, אופיס ועוד.
בתכנון אתר יש לקבוע את מי הוא מייצג. את המבנה ההיררכי שלו, עמוד בית, קישורים (טקסט, תמונות או כפתורים). בשלב הטרום ביצועי צריך לאסוף חומר רלוונטי כגון: תמונות, הקלדת טקסט, קטעי וידאו, קטעי קול וכד'. את כל החומרים צריך לרכז בתיקייה אחת.
אחת מהתכונות המופלאות של התוכנה היא העבודה בשכבות.
סוגי דפדפנים שונים ומערכות הפעלה שונות גורמות לנו הצופים לראות אתרים בצורות שונות; לכן בסיום בניית האתר צריך להתאימו למערכות השונות.
לא אלאה אתכם בתיאורים נלהבים אודות התוכנה; להלן קישורים לאתרים הקשורים לתוכנה ועשויים להועיל למעוניינים:
http://www.entheosweb.com/dreamweaver/default.asp
קטעי וידאו:
http://video.google.com/videosearch?hl=iw&source=hp&q=reamweaver+tutorials&um=1&ie=UTF-8&ei=84vMSqmTFs2F_AbMidSvBQ&sa=X&oi=video_result_group&ct=title&resnum=3#

בהצלחה

עצם למידה

תכנון עצם הלמידה מתבסס על היבט פדגוגי שקודם לטכנולוגי. עצם הלמידה הינה יחידת לימוד דיגיטאלית מצומצמת. היחידה מובנית בצורה ברורה למשתמש וניתנת לשימוש חוזר. בעצם הלמידה מוצאים אנימציות, סימולציות, קישורים וכל אמצעי נוסף היכול להסתמך על יישומי מחשב. למידה מקוונת מסתמכת על שלושה ערוצים חשובים והם:

א. יצירה, ב. אינטראקציה ג. עדכניות.

עם קבלת המשימה ליצור עצם למידה בנושא הקשור להמצאה, עמדנו בפני אתגר לא פשוט. ראשית, קריאת חומר, עיבודו והתאמתו לקהל היעד - כיתות ד-ו. התייחסנו לאינטראקציה של הלומד עם עצם הלמידה, מיקדנו אותו עם עקרונות פדגוגיים; עיצבנו את הממשק על פי כללים שלמדנו. בהערכת עצם הלמידה נעזרנו בטקסונומיה של בלום ובהשבחה של דוד פסיג. תרגילים שהוספנו יעודדו את התלמיד לכך. תוך כדי קריאה, תכנון, עבודה ובניית עצם הלמידה, מצאנו את עצמנו בתהליך השבחה זה.

ראה קישור לעבודתי בנושא "עצם למידה"

מצגת:

http://docs.google.com/present/view?id=dhmx7br4_74gvwnkccg

מאמר:

http://docs.google.com/View?id=dhmx7br4_146f46rzxf2

פתחתי אתר לימודי לתלמידי

בעבודתי כמורה, אני מלמד מקצוע בשם "היבטים בתולדות העיצוב". מקצוע זה מסקר את התפתחות העיצוב עד לימינו.
בתהליך ההוראה אני משלב מלל יחד עם תמונות של מוצרים נבחרים מתקופות שונות. החומר עמוס והתלמידים די נלחצים לפני בחינת הבגרות - 2 יחידות.
החלטתי לפתוח בלוג חינוכי לרווחת תלמידי ואכן התחלתי תוך כדי תנועה ללמד ולהיעזר בבלוג. מידי שבוע אני אוסיף חומר כך שהוא ירוכז בצורה מסודרת עד לקו הגמר - בחינת הבגרות.
עלי לציין שכבר בשיעור הראשון התקבל הרעיון בצורה אוהדת.
קוראי הבלוג, ובעיקר עמיתי ללימודים, אשמח לקבל מכם רעיונות שישולבו בבלוג הלימודי.
להלן כתובת הבלוג שיצרתי, שווה לבקר.
http://itzoov.blogspot.com/

מתבגר בעיני בוגר

חדשות לבקרים יוצאים בתי ספר רבים בהצהרות בנושא האקלים הבית ספרי. חזקה על בית הספר להקפיד על המשמעת, לחנך את תלמידיו למשמעת, צייתנות, ורמת לימודים לעילא ולעילא.
לעתים נדמה שקיים נתק בין ההצהרות למציאות ואני, מה לעשות, חלק ממערכת זו.
במהלך קורס פסיכולוגיה נחשפתי להתפתחות האדם ולהיבטים הפסיכולוגיים שמשפיעים עליו.
עד לסוף המאה ה-19 נחשב ענף הפסיכולוגיה כזרם בפילוסופיה. השינוי חל כאשר זיגמונד פרויד פיתח את הפסיכואנליזה שעסקה בשיטה טיפולית מעשית ולא רק תיאורטית. שיטה זו התבססה על חשיפת הלא מודע. דרך זו יעילה לזיהוי מקורות בעיות נפשיות של מטופלים. פרויד נעזר גם בפענוח חלומות על מנת לחדור אל הלא מודע של האדם. הפסיכולוגיה עוסקת לרוב בהתנהגות ובנפש כאשר תחת להם קיימים תת תחומים.
בתחום החינוך עוסקת הפסיכולוגיה בתהליכים חינוכיים של הלומד ובפסיכולוגיה של ההוראה ומסגרת ההוראה.
אחד הנושאים המרתקים כאמור, הוא גיל ההתבגרות. לא אחת אנשי חינוך ואני ביניהם, נתקלים בבעיות התנהגותיות מוזרות של המתבגר. בהיעדר כלים מקצועיים אנו מנתחים את הסיבות שהביאו את המתבגר אל התנהגותו המשונה. אנו שוכחים שגם אנו עמדנו בתחנת זמן זו. השינויים בתחום הפיזיולוגי וההורמונים המשתוללים בלבלו גם אותנו.
חוקרים רבים פתחו תיאוריות שונות בנושא גיל ההתבגרות ביניהם סטיינברג שפיתח תיאוריה שאני תומך בה מאד. הוא טוען שלמשפחה יש השפעה מכרעת על עולמו של המתבגר.
סטיינברג יצר חלוקה ל-3 המשפחות. האחת סמכותית (authoritative) גמישה שמנהלת דיאלוג בין הורה לילד, השנייה סמכותנית (authoritarian) נוקשה בה ההיררכיה ברורה והשלישית חופשית (free) מתירנית בה אין סמכות ואם היא קצת קיימת, אזי היא מטושטשת ולא ברורה.
מחקרים גילו שמתבגרים ממשפחה סמכותית ידעו להביע את עצמם, גילו יצירתיות והסתגלו יפה מבחינה חברתית ונפשית. מתבגרים ממשפחה סמכותנית נוקשה סבלו מחוסר יצירתיות ואילו המתבגרים מהמשפחה החופשית מתירנית סבלו מבעיות רבות בתחום החברתי והנפשי. חבל מאד שלא קיים מקצוע חובה בשם "הורות".
כאשר אני חוקר ונובר ברקע של תלמידים המוגדרים "בעיתיים" אני מוצא שאכן, בדרך כלל קיים קשר ישיר בין מאפייני המשפחה להתנהגותם.

עיצוב עמודי אינטרנט בשפת CSS

בעידן האינטרנט והלימוד המתוקשב, יש לאתר לימודי ערך רב. בסיום קורס בניית אתרים, עלי לבנות אתר לימודי.
עם החזרה ללימודים אני מתכנן ללמד נושא תיאורטי - "תולדות העיצוב" כשאני משלב אתר בנושא זה ככלי לימודי נוסף.
עד עתה למדתי את שפת ה-HTML, שפה מיגעת הדורשת ריכוז רב ומיומנות רבה. שפה זו די מוגבלת מבחינה עיצובית. אם ברצוני ליצור אתר אסתטי, אינטראקטיבי ומעניין, אני די מוגבל מבחינת הכלים שיש לי.
שפת ה-Cascading Style Sheets) CSS) ובשפתנו, גיליונות סגנון מדורגים, מאפשרת להוסיף אסתטיקה לאתר אותו אבנה.
שפה זו בעלת סגנונות עיצוביים, מאפשרת עיצוב אחד לכותרות במסמך, עיצוב אחר למלל המתאר מוצרים. סגנונות CSS ממוקמים במקטע ה-HEAD בתוך מסמך HTML.
תכונות בולטות של סגנונות CSS:
שליטה מדויקת במלל כגון: גודל גופן ספציפי, רווח בין שורות, צימוד אותיות.
מראה אחיד לרקע, תמונות, שכבות, טבלאות וכו'.
שליטה מהירה ונוחה באתר כולו, שינוי בסגנון מעדכן את כל מסמכי האתר.

קישורים לאתרים המציעים הדרכה בשפת ה-CSS:
http://www.cssguide.co.il/css-guide/css-beginner-tutorial
http://www.octava.co.il/pages/content/120
http://www.webmaster.org.il/article.asp?id=318
http://he.html.net/tutorials/css/lesson1.asp

למידה שיתופית - כתיבת ערך ל"ויקי"

במסגרת לימודי בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע", בחרתי לכתוב ערך בנושא "למידה שיתופית" ל"ויקי".
הנושא הוביל אותי למסקנה שרצוי לשתף אתכם בכתיבת הערך ע"י כך שתעירו ותאירו על הכתוב. תגובתכם תתקבל בהערכה גדולה.

למידה שיתופית
אמר רבי חמא בר חנינא: "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה" (מדרש רבה, בראשית פרשה סט פסקה ב').
הלימוד בחברותא מביא את חברי הקבוצה לידי מוטיבציה אישית וקבוצתית, הוא מניע ודוחף את המשתתפים להשתדל יותר ולהתעמק במחשבותיהם. החשיבה ההדדית מפרה את הלומד היצירתי ומייעלת אותו (גוטליב, 2000).
מקורות הלמידה השיתופית (הלא מקוונת) התקיימה בכל התרבויות, החל מתרבותנו אנו, בתקופת התלמוד ועד התרבות היפנית שתפסה את הכיתה כמייצגת קהילה שלמה.
בימינו, זמינותה של הטכנולוגיה ושינוי מעמד הלומד ש"נולד עם העכבר" מזמנת אפשרויות חדשות בלמידה השיתופית שאינה כבר מחייבת נוכחות פיזית במקום אחד.
כיום, בעידן טכנולוגיות המידע, נוצר תהליך מעבר "מהגישה המשמרת את צורתו ואפיונו של החינוך ועד הגישה המעצבת לפיה הטכנולוגיה היא מנוף משמעותי לשינוי פני החינוך" (סלומון, 2000).
פלטפורמת האינטרנט מאפשרת גישה חופשית למקורות מידע כמעט בלתי מוגבלים.
סביבת למידה שיתופית מתבססת על שלושה רבדים: הרובד הקוגניטיבי, הרובד החברתי והרובד ההוראתי. כאשר מתקיימת אינטראקציה בין שלושת הרבדים, מתקיימת למידה משמעותית. המורה מעצב את הפעילות המקוונת, מנהל ומארגן את הפעילות המתוקשבת בזמן אמת ואחראי לתוכן. המורה המקוון (E-moderator) הינו בעל יכולות נרחבות מהמורה הפרונטאלי (סלומון, 2000).
למידה שיתופית מקוונת מתמקדת בלמידה באמצעות למידה א-סינכרונית - עבודה משותפת במקומות ובזמנים שונים (דואר אלקטרוני וקבוצות דיון) וסינכרונית - עבודה משותפת במקומות שונים ובזמן נתון (שיחות ועידה והמסר המהיר).
תהליך הלמידה הינו אקטיבי. כל אחד מהמשתתפים רשאי לשנות, למחוק ולערוך טקסטים של חברים לקבוצת הלימוד. התלמיד תורם מהאינטליגנציה והחשיבה שלו ובכך נוצרת אינטראקטיביות בתוך הקבוצה שיוצרת ידע חדש. הלמידה נוצרת תוך הבניית ידע ואחריות הלומד על הידע. בקורסים מתוקשבים נעשות בניית ורכישת הידע תוך כדי עבודה שיתופית של הלומדים.
אוניברסיטאות מרחבי העולם, הקימו מאגר ידע שיתופי של הספריות האקדמאיות.
הסטודנטים, עובדים על נושא משותף, תוך מעקב של המנחה אחר פעילות כל סטודנט.
טכנולוגיות ה-WEB 2 בחינוך המתוקשב מאפשרות יצירת קהילות חינוכיות שהן לא רק קבוצות דיון ופורומים, אלא קהילות תוכן (קהילות עניין משותפות).

חברות וארגונים אמצו את עקרונות הלמידה השיתופית ופיתחו יישומים של מאגרי מידע מובנים כמו Twiki ((Structured Wiki ומאגרי מידע פנים ארגוניים לקידום הארגון ולהפקת לקחים כתוצאה מפעילות הלמידה המשותפת של העובדים.



התבססתי על המקורות הבאים:

1. סלומון, ג. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. חיפה ותל-אביב: אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן.
2. רותם, א. ופלד, י. (2008). לקראת בית ספר מקוון. תל-אביב: מופ"ת.
3. גוטליב, א. (2000). חשיבה ולימוד בצוותא, נדלה 20 ביולי 2009. מתוך:
http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/sde_chem/gotlib-1.htm
4. גולסט, ש. (מרץ 2004). למידה שיתופית נתמכת מחשב. נדלה 20 ביולי 2009. מתוך:
http://school.sapir.ac.il/h_school/hstik/hstikp/shem/collab/cscl/cscl-col.htm

משוב עמית מלווה - דלאל

בניית אתרים html

לפני מספר שנים רציתי להיכנס לנושא עיצוב ובניית אתרים מההיבט העסקי. לאחר התלבטויות החלטתי לרדת מהנושא.
במסגרת לימודי לתואר שני, הגעתי לסמסטר שלישי בו אני לומד שיעור מעשי - בניית אתרים.
התובנות הרבות שהגעתי אליהן תוך כדי מהלך הלימודים פתחו בפני את הפוטנציאל העצום הגלום באתר לימודי. הנה אני מוצא עצמי חוזר אבל ללא ספקות לבניית אתרים.
במפגשים הראשונים התחלתי להבין את שפת סימון טקסט HTML - Hyper Text Markup Language. בעזרת שפה זו מציגים הדפדפנים את דף האינטרנט שיצרתי.
למדתי ליצור כותרת, לקבוע גודל וצבע גופן, לשלב תמונה, לישר טקסט/תמונה לימין - אמצע - שמאל.
שפת ה-HTML נכתבת בתגיות (סוגריים משולשים), יש להקפיד על פתיחה וסגירת פקודה ובעיקר לא לפספס חלילה תג או אות. אין ספק שכתיבת שפה זו דורשת ממני תרגול והדרך עוד ארוכה.
בטוחני שמידי פעם אתייחס לנושא זה בשלבים מתקדמים יותר.

ברוכים הבאים.
אני מצרף קטע וידאו מעניין בנושא פוטושופ.
http://www.youtube.com/watch?v=qNvOjpzL2mE
אשמח לענות ולסייע בכל שאלה הקשורה בתוכנה.

הגיגים ראשונים בבלוג

בלוג זה מלווה את תהליך הלימוד שלי בתחום התקשוב וההוראה המקוונת.
בבלוג אני מתעתד לשלב דוגמאות מעבודותי שנעשו במהלך הקורס, רפלקציה, הפנייה לאתרים ומקורות מעניינים בנושא התקשוב, קטעי וידאו ועוד ועוד.