סמסטר רביעי מפגיש אותי עם קורס בנושא "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית". תחילה שערתי שהקורס יסקר תקופות רחוקות, קשות ונשכחות שליוו את תושבי הארץ המתהווה. אנו נמצאים בעידן חדש בו האינדיבידואל הוא העיקר, פנינו קדימה וכל השאר היסטוריה. הרכב הסטודנטים המשתתפים בקורס מציג אוכלוסיות שונות הנבדלות בדת, מוצא, דרך חיים וכד'.
במהלך הקורס התחוור לי ביתר שאת, שפצעים ישנים שנוצרו ערב הקמת המדינה ובגלי העלייה שנמשכים למעשה עד לימינו עדיין לא הגלידו.
סטודנטים עלו לבמה ובגילוי לב מפתיע חשפו רגשות קיפוח, ועוולות שנגרמו להם ולהוריהם. בני דודינו הערבים דיברו בכאב על האפליה כלפי המגזר מצד האוכלוסייה היהודית. נוצר מעין בליל של רגשות קיפוח מכל צד. העולה החדש והוותיק, הערבי, המזרחי והאשכנזי, כולם טוענים שבמידה כזו או אחרת שחוו אפליה וקיפוח על רקע לאומי, עדתי, תרבותי, תעסוקתי ועוד. למעשה, כולם צודקים. אם כן מה נעשה עם תחושות כואבות ומתמשכות במדינה הטרוגנית כשלנו?
מצד שני, עלינו לזכור שהישגים אליהם הגיעה המדינה משך 61 שנות קיומה נחשבים בצדק רב לנס. כור ההיתוך החברתי שנוצר מקיבוץ גלויות ממזרח וממערב ותחיית השפה העברית אינם דבר של מה בכך. יחד עם זאת, שומה עלינו להתחשב באחר, בזה שלא דומה לנו, לזכור מאין באנו, אל לנו לחזור על טעויות העבר.
בהמשך הקורס בטוחני שאיחשף לתמורות ושינויים שחלים בחברה הישראלית ובטח אתייחס אליהם בבלוג זה. אני תקווה שבמקום התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית, נתפתח בכיוון של שילוב תרבויות ואינטגרציה חברתית.
במהלך הקורס התחוור לי ביתר שאת, שפצעים ישנים שנוצרו ערב הקמת המדינה ובגלי העלייה שנמשכים למעשה עד לימינו עדיין לא הגלידו.
סטודנטים עלו לבמה ובגילוי לב מפתיע חשפו רגשות קיפוח, ועוולות שנגרמו להם ולהוריהם. בני דודינו הערבים דיברו בכאב על האפליה כלפי המגזר מצד האוכלוסייה היהודית. נוצר מעין בליל של רגשות קיפוח מכל צד. העולה החדש והוותיק, הערבי, המזרחי והאשכנזי, כולם טוענים שבמידה כזו או אחרת שחוו אפליה וקיפוח על רקע לאומי, עדתי, תרבותי, תעסוקתי ועוד. למעשה, כולם צודקים. אם כן מה נעשה עם תחושות כואבות ומתמשכות במדינה הטרוגנית כשלנו?
מצד שני, עלינו לזכור שהישגים אליהם הגיעה המדינה משך 61 שנות קיומה נחשבים בצדק רב לנס. כור ההיתוך החברתי שנוצר מקיבוץ גלויות ממזרח וממערב ותחיית השפה העברית אינם דבר של מה בכך. יחד עם זאת, שומה עלינו להתחשב באחר, בזה שלא דומה לנו, לזכור מאין באנו, אל לנו לחזור על טעויות העבר.
בהמשך הקורס בטוחני שאיחשף לתמורות ושינויים שחלים בחברה הישראלית ובטח אתייחס אליהם בבלוג זה. אני תקווה שבמקום התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית, נתפתח בכיוון של שילוב תרבויות ואינטגרציה חברתית.
4 תגובות:
אלי
הנושא הזה מרתק אותי ובה בעת גם "מקומם" ובראש ובראשונה בשל המינוח - התנגשות .
מילים יוצרות מציאות! אז הבה נשתמש למשל במונח של הדברות בין תרבויות כחלק מהפקת לקחי העבר.
לטעמי ניסוח כזה פותח פתח לדיאלוג, להבנה, להקשבה ולקבלה הדדית.
וכמאמר השיר "הלואי ואיש אחיו יאהב"...
אלי
הנושא הזה בהחלט משמעותי ומהותי לחיינו בארץ אולם אני הייתי מעדיפה לדבר על דיאלוג בין תרבויות שמוביל להדברות, הקשבה והבנה וכמאמר השיר
"הלואי ואיש אחיו יאהב"
זה מה שהייתי רוצה להנחיל לדור הצעיר !
דורית, אכן המונח הדברות בין תרבויות קולע ויוצר פתיחות להדברות בין שני צדדים. הייתי מאמץ לעניין פסוק מספר עמוס פרק ג' "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו". צריכים להתוועד קודם לשיתוף פעולה, לעתיד בטוח יותר.
אני מקווה שיהיה שילוב תרבויות ואינטגרציה חברתית.
אבל עניין זה עניין פוליטי אי אפשר להתעלם , מצד הערבי רוצה שוויון האם מדינה יכולת לתת לנו
הוסף רשומת תגובה