קורס בנושא "סוגיות במדיניות החינוך" סוקר את המדיניות שליוותה את מערכת החינוך עוד מתקופת טרום המדינה. מדינתנו המתהווה קלטה גלי עלייה המונית שהתאפיינה בבליל של שפות ותרבויות. קברניטי האומה ניסו ליצור "כור היתוך" - ישראלי חדש.
למרות הכוונות הטובות, פוזרו העולים על פי השתייכות עדתית ברחבי הארץ. רוב העולים מארצות צפון אפריקה יושבו בעיירות פיתוח. הריכוז העדתי מנע אינטגרציה חברתית. הריחוק ממקורות תעסוקה יצר חברה חלשה ומעורערת כלכלית וחברתית. בתחום החינוך נוצרו פערים באיכות הלימוד. מורים טובים לא הגיעו לפריפריה. בוגרי תיכון של שנות הששים והשבעים מהפריפריה, עמלו שבעתיים כדי להשלים את הפער ולהתקדם ללימודים אקדמיים. לרובם, לא היה סיכוי.
שנות השמונים והתשעים הביאו למפנה חיובי בהתייחסות לתושבי עיירות הפיתוח. הפניית משאבים ותכנון נכון יצרו גרעינים חזקים שהשפיעו גם על תחום החינוך.
נראה לי שהופקו לקחים שהובילו לשינוי. עם כל האופטימיות והורדרדות בתמונת המצב שהצגתי, אני תוהה האם הפקת לקחים הינה סלקטיבית? האם היא תלוית צבע? מה קורה עם העולים מאתיופיה? משום מה הם עוברים את אותה מסכת של טעויות מהעבר. בחדרה, נתניה, רחובות וערים נוספות, קיימים ריכוזים של אתיופים. קיימים בתי ספר שרוב תלמידיהם שייכים לעדה. החברה הישראלית עדיין נגועה בגזענות. אני שואל את עצמי, מה קרה לנו? האם לא הגענו למסקנות הנכונות? לאן פנינו?
קברניטי המדינה של שנות האלפיים חייבים להתעשת ולהבין שהעוולות שחלו על העולים של שנות החמישים לא יישנו. קיימת רק דרך אחת. דרך של קבלה, אינטגרציה, עזרה והעצמת החינוך במגזר זה כי אחרת אנו יוצרים פצצת זמן חברתית אשר סופה מי ישורנו.
למרות הכוונות הטובות, פוזרו העולים על פי השתייכות עדתית ברחבי הארץ. רוב העולים מארצות צפון אפריקה יושבו בעיירות פיתוח. הריכוז העדתי מנע אינטגרציה חברתית. הריחוק ממקורות תעסוקה יצר חברה חלשה ומעורערת כלכלית וחברתית. בתחום החינוך נוצרו פערים באיכות הלימוד. מורים טובים לא הגיעו לפריפריה. בוגרי תיכון של שנות הששים והשבעים מהפריפריה, עמלו שבעתיים כדי להשלים את הפער ולהתקדם ללימודים אקדמיים. לרובם, לא היה סיכוי.
שנות השמונים והתשעים הביאו למפנה חיובי בהתייחסות לתושבי עיירות הפיתוח. הפניית משאבים ותכנון נכון יצרו גרעינים חזקים שהשפיעו גם על תחום החינוך.
נראה לי שהופקו לקחים שהובילו לשינוי. עם כל האופטימיות והורדרדות בתמונת המצב שהצגתי, אני תוהה האם הפקת לקחים הינה סלקטיבית? האם היא תלוית צבע? מה קורה עם העולים מאתיופיה? משום מה הם עוברים את אותה מסכת של טעויות מהעבר. בחדרה, נתניה, רחובות וערים נוספות, קיימים ריכוזים של אתיופים. קיימים בתי ספר שרוב תלמידיהם שייכים לעדה. החברה הישראלית עדיין נגועה בגזענות. אני שואל את עצמי, מה קרה לנו? האם לא הגענו למסקנות הנכונות? לאן פנינו?
קברניטי המדינה של שנות האלפיים חייבים להתעשת ולהבין שהעוולות שחלו על העולים של שנות החמישים לא יישנו. קיימת רק דרך אחת. דרך של קבלה, אינטגרציה, עזרה והעצמת החינוך במגזר זה כי אחרת אנו יוצרים פצצת זמן חברתית אשר סופה מי ישורנו.
תגובה 1:
נושא שילוב עולים בארץ השפיעי על החינוך ומעכרת החינוך צריכה לשפר את מצב החברתי ואקונומי של העולים לארץ
הוסף רשומת תגובה