לסיום, הערכה מסכמת

כשהתבקשתי לכתוב בלוג, נזכרתי בימים בהם הייתי שותף משך כשני עשורים לעריכת עיתון מקצועי בשם "אריזה ועיצוב". מטרת העיתון הייתה להעביר ידיעות וכתבות בנושאי עיצוב ואריזה, חדשות וחידושים בתחום, מהארץ ומהעולם. כתיבת בלוג כתהליך רפלקטיבי שונה מאד מהמלאכה שהכרתי.
עתה אני נדרש לפרסם ברבים את מחשבותי ודעותי, לבקר, לשאול שאלות ולהציע, אם ניתן, פתרונות. בבלוג ניתנת לי במה לבטא את האני שבי.
תחילה, עלי להודות, הרהרתי ואולי פקפקתי בחשיבות הבלוג ומהר מאד הבנתי שהוא עונה בדיוק על תהליך הלמידה שלי. אני יכול להעלות ולעורר מחדש נושאים שנלמדו, למצוא מקורות מידע חדשים הקשורים לנושאים שלמדתי והחשוב מכל, אני יכול להביע דעה. קיים כאן תהליך רפלקטיבי שמחדד ומטמיע את הלמידה ועל כך "שאפו" להוגת הרעיון.
השתדלתי לכתוב רשומות הנוגעות לרוב הנושאים שלמדתי, אך מטבע הדברים, בגלל אפשרות הביטוי האישי בבלוג, נטיתי אחר הלב וכתבתי מתוך מעורבות אישית, יותר על נושאי חינוך, חברה, וטכנולוגיות.
משך הזמן למדתי להעריך את יתרונות הבלוג ויצרתי במקביל, בלוג לימודי בנושא "פרקים בתולדות העיצוב בתקופה המודרנית". הבלוג עוסק בהתפתחות העיצוב על היבטיו השונים החל מהמהפכה התעשייתית ועד ימינו. הנושאים מותאמים למיקוד בחינת בגרות. כאן הרביתי בשילוב תמונות, סרטונים ושאלות סיכום להמחשה וקירוב התלמידים לנושא הנלמד. עלי לציין שהבלוג משמש ככלי עזר חשוב ביותר לשיטת הלימוד המשלבת הוראה פרונטלית ומקוונת. על פי תוצאות המבחנים עד כה, חל שיפור ניכר ביחס לשיטת הלימוד המסורתית בה לימדתי בשנים עברו.
לסיכום כתיבת הבלוג, קריאה והתרשמות מבלוגים של עמיתים ועבודה נפלאה עם עמית מלווה - דלאל, העשירו ואתגרו אותי לכתוב במשנה מרץ. הפנמתי, בקרתי והבעתי את דעותי בנושאים שנלמדו וקרובים אל לבי. שנות דור עברו מאז סיימתי את לימודי לתואר ראשון; את לימודי לתואר שני אתמצת ואצטט מספר משלי פרק ד' פסוק ז': "רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה; וּבְכָל-קִנְיָנְךָ, קְנֵה בִינָה".
ולכולם אני אומר תודה.