הערכה מסכמת - עמית מלווה

שמחתי מאוד שבחרת בי כעמית המלווה אותך בתהליך כתיבת בלוג לימודי ונהניתי מאוד לעקוב אחר הבלוג.
הבלוג שלך עשיר ומגוון בנושאים. הוא כמו דלת שנפתחה לעולם תוכן מעניין, מתאים, חשוב ורלוונטי. במקביל, הייתי עמית מלווה לאמג'ד מהמגזר הערבי. כל בלוג מציין ומציג דברים שונים בהתאם לנושאים המעניינים והחשובים לכותב. אני רואה שהבלוג משקף את הפוטנציאל שלך בעבודה. שילוב הדעות והמסקנות תואמים את הדרך והאמונה שלך.
הבלוג מסודר בדרך נוחה ויפה לשימוש. אני יודעת שמאחוריו עומד מעצב גרפי. ניסוח הכותרות מושך את המבקר בבלוג לקריאה. התוכן מבטא את החשיבה והתובנות שלך.
מצא חן בעיני ולדעתי הרעיון מצוין, ליישם בלוג למידה בבית הספר.
אני מאחלת לך הצלחה והמון תודה מכל הלב. כל יום אני לומדת ממך המון. הבלוג סייע למפגש בין תרבויות בכך שאפשר לנו הזדמנות של חשיפה.

המשך שיתוף פעולה מבורך

דלאל

לסיום, הערכה מסכמת

כשהתבקשתי לכתוב בלוג, נזכרתי בימים בהם הייתי שותף משך כשני עשורים לעריכת עיתון מקצועי בשם "אריזה ועיצוב". מטרת העיתון הייתה להעביר ידיעות וכתבות בנושאי עיצוב ואריזה, חדשות וחידושים בתחום, מהארץ ומהעולם. כתיבת בלוג כתהליך רפלקטיבי שונה מאד מהמלאכה שהכרתי.
עתה אני נדרש לפרסם ברבים את מחשבותי ודעותי, לבקר, לשאול שאלות ולהציע, אם ניתן, פתרונות. בבלוג ניתנת לי במה לבטא את האני שבי.
תחילה, עלי להודות, הרהרתי ואולי פקפקתי בחשיבות הבלוג ומהר מאד הבנתי שהוא עונה בדיוק על תהליך הלמידה שלי. אני יכול להעלות ולעורר מחדש נושאים שנלמדו, למצוא מקורות מידע חדשים הקשורים לנושאים שלמדתי והחשוב מכל, אני יכול להביע דעה. קיים כאן תהליך רפלקטיבי שמחדד ומטמיע את הלמידה ועל כך "שאפו" להוגת הרעיון.
השתדלתי לכתוב רשומות הנוגעות לרוב הנושאים שלמדתי, אך מטבע הדברים, בגלל אפשרות הביטוי האישי בבלוג, נטיתי אחר הלב וכתבתי מתוך מעורבות אישית, יותר על נושאי חינוך, חברה, וטכנולוגיות.
משך הזמן למדתי להעריך את יתרונות הבלוג ויצרתי במקביל, בלוג לימודי בנושא "פרקים בתולדות העיצוב בתקופה המודרנית". הבלוג עוסק בהתפתחות העיצוב על היבטיו השונים החל מהמהפכה התעשייתית ועד ימינו. הנושאים מותאמים למיקוד בחינת בגרות. כאן הרביתי בשילוב תמונות, סרטונים ושאלות סיכום להמחשה וקירוב התלמידים לנושא הנלמד. עלי לציין שהבלוג משמש ככלי עזר חשוב ביותר לשיטת הלימוד המשלבת הוראה פרונטלית ומקוונת. על פי תוצאות המבחנים עד כה, חל שיפור ניכר ביחס לשיטת הלימוד המסורתית בה לימדתי בשנים עברו.
לסיכום כתיבת הבלוג, קריאה והתרשמות מבלוגים של עמיתים ועבודה נפלאה עם עמית מלווה - דלאל, העשירו ואתגרו אותי לכתוב במשנה מרץ. הפנמתי, בקרתי והבעתי את דעותי בנושאים שנלמדו וקרובים אל לבי. שנות דור עברו מאז סיימתי את לימודי לתואר ראשון; את לימודי לתואר שני אתמצת ואצטט מספר משלי פרק ד' פסוק ז': "רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה; וּבְכָל-קִנְיָנְךָ, קְנֵה בִינָה".
ולכולם אני אומר תודה.

תלמיד ומורה דיגיטליים

מערכת החינוך בעלת כוונות טובות ביחס לחדשנות בחינוך. חדשות לבקרים קמים מודלים חדשים להוראה. לעתים הלחצים להכנסת המודלים הללו באים מגורמים עסקיים. בית הספר נחשף לעולמות תוכן רבים ומגוונים מדי ועליו להחליט מה טוב לתלמידיו; האם כולם או מספר מצומצם וממוקד.
תלמידים נחשפים למקורות מידע באופן עצמאי. היכן אם כן מקומו של ביה"ס?
להיות תלמיד דיגיטלי
תופעת ה-Copy-Past קיימת מאז החלו להשתמש באינטרנט כמקור מידע לעבודות ושיעורי בית. התוצאה - רדידות מחשבתית ואפס ידע. על בית הספר לשנות גישה; משיטה של שינון חומר עליו לעודד חשיבה ביקורתית, יצירתיות, למידה שיתופית ויצירת אינטראקציה בין התלמידים והמורה. המחברת היא כבר לא העיקר. ה"תלמיד הדיגיטלי" לא יהיה ספון בביתו, עליו לפתח שליטה ושימוש בטכנולוגיות מידע מתקדמות, מיומנות של חיפוש מידע, ויכוח, התדיינות, התמקדות בנושא בתוך קבוצת הלומדים בכיתות קטנות. בצד ה"תלמיד הדיגיטלי" יהיה ה"מורה הדיגיטלי" שיוכשר למיומנויות החדשות הנדרשות בעידן החדש, עליו לשמש גורם מגשר לעולמות תוכן. על המורה החדש להיות מומחה תוכן אבל במקביל, להיות מסוגל לנהל תהליכי למידה גם בתחומים אחרים.
תוך כדי לימודי לתואר שני בהתמחות בתקשוב ולמידה, שילבתי בלוג לימודי בהוראה בבית ספרי. בבלוג כלולים תקצירים, תמונות, מצגות, סרטונים, שאלות חזרה. תופעת ה-Copy-Past, לא קיימת משום שאני מעודד חלק מהנקודות שצוינו לעיל. התוצאה - למידה מתוך חשיבה, ביקורתיות ולמידה שיתופית. באחד השיעורים שאלתי את תלמידי האם הם חפצים לחזור להוראה פרונטאלית מסורתית כפי שלמדו בשנה שעברה? נעניתי בלאו חד משמעי שמשמעותו החיובית נשמעה באוזני נעימה עד מאד.

טכנולוגיה לאן?

גיליון "כלכליסט" מ-3.2.2010, פרסם סקר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) ושל המרכז הבינתחומי הרצליה. מתוצאות הסקר עולה כי 52% מתלמידי ישראל סבורים שמערכת החינוך לא מקנה להם כלים להשתלב בעולם הטכנולוגי. לטענתם, שעות הלימוד שמוקצות לשימוש מחשב מועטות, חיבור האינטרנט איטי, מספר המחשבים בבית הספר מועט, המורים לא מעודדים שימוש במחשב ובאינטרנט כחלק מתהליך הלימוד.
תלמידי ישראל נולדו לתוך עידן המחשב. לרובם יש מחשב. השימוש באינטרנט כמשאב למידה ברור וטבעי להם. הם מעדיפים שימוש במחשב לכתיבת עבודות, לחיפוש במאגרי מידע, להתכונן לבחינות דרך הרשת.
מערכת החינוך וחלק ניכר מהמורים הותיקים לא עומדים בקצב ובמעבר החד שחוללה הטכנולוגיה. נוצר פער טכנולוגי עצום בין "דור המחשב" לבין דור ה"מחברת". יכול להיות שחלק מהמורים ויתר על ההתמודדות מול המרוץ הטכנולוגי. מערכת החינוך לעומתם, חייבת לצאת מההצהרות החוזרות ונשנות על חשיבות שילוב הטכנולוגיה בחינוך ולעבור לפסים מעשיים. עליה להכשיר במשנה מרץ מורים שיובילו את השימוש בטכנולוגיה בבית ספרם; כי אחרת, ציבור המורים יעמוד מול דור תלמידים שלא ידע את שפתו ולא ירצה להתחבר אל גוף ארכאי ומיושן שלא מדבר אל ליבו. וכמו שנאמר "יפה שעה אחת קודם".

שר חינוך דיגיטלי

שר החינוך, גדעון סער, הביא עימו משב רוח מרענן עם היכנסו לתפקיד. השר, בן למורה לשעבר, מכיר היטב את עבודת המורה לפרטיה. בכנסים של אנשי חינוך בהשתתפותו, הוא מדגיש את חשיבות מעמד המורה ובאותה נשימה את חשיבות השינוי שיש להחיל על מערכת החינוך. בגיליון "פוסט ישראל" מתאריך 3.2.2010 פרסמו דברים שנשא בכנס הרצליה שעסק בחינוך במאה ה-21. לדבריו: "ההיערכות לעידן הדיגיטאלי החדש היא בגדר הכרח ולא אופציה". עוד הוא הוסיף: "מחשב ואינטרנט הפכו כבר לנחלת הכלל ומערכת חינוך שמעוניינת להישאר רלוונטית בהכשרת בוגריה, חייבת להתאים עצמה לשינוי הזה".
לדעתי, שינוי זה מתחיל בהיערכות מערכתית רחבה ובהסכמת הדרג הממשלתי. לתוכנית שכזו נחוצה תוכנית ארוכת טווח שתנוהל על ידי אנשי מקצוע ללא פניה פוליטית. לשינוי צריכים שותפים מכל הקשת הפוליטית והאזרחית. יחד יהוו כוח מול פקידי האוצר המטרפדים כל רעיון טוב באמתלה של בעיות תקציב. אם אכן יחול השינוי, נוכל לאמור "ובא לציון גואל".

אחדות ולא אחידות

קורס בנושא "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית בישראל" נגע בשסעים הרבים בחברה הישראלית.
אנשי רוח הרואים עצמם כנציגי החברה, פועלים ונאבקים למען חברה שוויונית, תיקון עוולות חברתיות, יישום תרבות ישראלית פלורליסטית שתשקף גוונים, טעמים וצלילים של כל עדות והדתות בישראל - תרבות שתייצג נאמנה את עם ישראל לשבטיו ולא תרבות כפויה שתבטל אחרים מפניה.
ניסיונות החברה, קולטת העלייה ליצור כור היתוך, דהיינו ישראלי חדש בעל תרבות והלך מחשבה אחידים כשל.
על מנת ליצור חברה בריאה וחזקה, יש לכבד את ערכי התרבות של האחר, להבין את רצונו לשמר מסורת עתיקה מבית אבא. חברה בריאה מתאפיינת באחדות ולא באחידות.
קברניטי המדינה צריכים להיות רגישים לקשיי הקליטה של כלל העולים. אנו עדיין ארץ קולטת עלייה. טעויות שנעשו בעבר חלות בימים אלה על העולים מאתיופיה ומארצות אחרות. עלינו לפעול בשום שכל - לכבד את האחר, את תרבותו, שפתו ומנהגיו לתועלת החברה ומדינת ישראל.
אצטט קטע ממאמר שכתב נחום שטרכמן ב"על המשמר" מיום 22.8.57 "העבודה והתפקיד שאדם ממלאם הם המעצבים דמותו - ולא המוצא".

מוטיבציה בלמידה מרחוק

על מנת שתהליך למידה מרחוק יהיה יעיל, נדרשת מוטיבציה גבוהה מצד הלומד. זאת בניגוד ללומד בגישה המסורתית בה נמצא התלמיד במערכת קבועה של זמנים ומקום.
על פי מחקרים, מסתבר שמקור הבעיה העיקרית של למידה מרחוק היא היעדר מוטיבציה. בהוראה ולמידה מרחוק, ישנם מצבים שבהם תלמידים מתנתקים. הם אינם נמצאים בכיתה, אינם נכנסים לסביבה המתוקשבת ופשוט "נעלמים".
הסיבות למוטיבציה ירודה מצד התלמידים הן בין השאר, עיצוב סביבת הלמידה, מידת האינטראקציה בתהליך הלמידה, מידת היכולת להתבטא ולהיות שותפים פעילים, רמת מעורבותו של המורה, קשיים הנובעים מצורת הלמידה, חוסר היכולת להתמודד עם שפע המידע והצורך לחפשו ולהעריכו. קרניאל, מ. (2001).
השנה החלטתי, בהשפעת לימודי בנושא הלמידה מרחוק, לשלב הוראה פרונטאלית עם בלוג לימודי. הנושא: "היבטים בתולדות העיצוב בתקופה המודרנית" (ראה קישור לבלוג). התלמידים ניגשים לבגרות 2 יחידות.
על סמך יישום הבלוג הלימודי שהתחיל מתחילת שנת הלימודים תש"ע, יתרונותיו בולטים ביחס להוראה פרונטאלית מסורתית; ובכל זאת קיים פער בהצלחה בין תלמידי אומ"ץ לאתגר.
תוכנית אומ"ץ (אמונה בעצמי, מוכן למאמץ, צופה להישגים) אכן פונה לתלמידים החפצים לצאת ממעגל הכישלונות הלימודיים. התקציבים העומדים לטובת תוכנית זו מאפשרים הפעלת סביבת לימודים תומכת (מורים, תוספת של שני מורים מלווים בכל השיעורים, כיתות קטנות, מעבדות מחשבים, אמצעי הוראה חדשניים). התוצאה - צבירת הצלחות המובילה למוטיבציה. הבלוג הלימודי מסייע להם בארגון החומר הנלמד, בנגישות, בהמחשה טובה יותר של חומר לימודים העמוס בפרטים ותמונות. תוצאות הבחנים והמבחנים שלהם לקראת מבחן הבגרות משביעות רצון. לעומתם, תלמידי האתגר לא נהנים מהלוקסוס של תלמידי אומ"ץ. למרות הבלוג הלימודי, היעדר סביבת לימודים כוללת ומושקעת יותר, מותירה אותם עם תחושת הכישלון. המוטיבציה להצלחה לא חלה על התלמידים הללו וחבל.

אני במפגש בין תרבויות

היום הוא האחרון ללימודי במרכז ללימודים אקדמיים. ביום יום זה אני רוצה להתייחס לאווירה, ליחס, להערכה ההדדית שליוו את הסטודנטים משך כל תקופת הלימודים. כוונתי למפגש בין תרבויות, למפגש בין סטודנטים מהמגזר הערבי והיהודי.
מסתבר שכשמסירים את הסטריאוטיפים והדעות הקדומות, מגלים פנים יפות. חומות האיבה בין שני העמים נבנות בעיקר על ידי פוליטיקאים וקיצוניים שמבססים את מעמדם במלאכה זו. למדנו להכיר האחד את השני. לגלות שיש בינינו הרבה מן המשותף. הפליא לבטא את תחושת הסטודנטים הערבים בחור בשם טאקי מכפר קרע: "הרגשתי שווה בין שווים".
אני, דתי, כיפה סרוגה שותף ללימודים לדלאל, בחורה ערביה דתית. שיתוף הפעולה בינינו משך כל תקופת הלימודים היווה עבורי חוויה מכוננת. למדתי להכיר את האחר, שלכאורה הפוך ממני. משך הזמן הבנתי שהמשותף והדומה משמעותיים וחזקים מהשונה. בעבודה משותפת על מטלות השלמנו האחד את השני, תוך תיאום ורצון לשלמות. כל זאת בכבוד והערכה הדדית.
השינוי להתקרבות יתחיל מלמטה, בין האזרחים, הרחק מהשפעת הפוליטיקאים וקבלני ההפרדה; כי במדינתנו הקטנטונת, אין לנו דרך אחרת.

פרופ' גבי סלומון נגד תוכנית המיחשוב

עיתון "הארץ" פרסם בגיליונו מה-08.01.10 את דבריו של פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך ומחלוצי התומכים ברפורמת המחשוב במערכת החינוך. גבי סלומון טוען שתוכנית משרד החינוך למחשוב בתי ספר כדי לשנות את פני החינוך שגויה. אין קשר בין הישגים לימודיים למיחשוב.
את ביקורתו הוא מנמק: "כל זמן שמטרות החינוך הן עדיין שינון חומר הלימודים ו'הקאתו' במבחנים, כפי שאלה נקבעו באמצע המאה ה-19, המחשוב לא יכול להשפיע על דרכי ההוראה. המורים משתמשים במחשב כעוד אמצעי אחד העומד לרשותם, ולא כמשהו שיכול לפתח דרכי הוראה ולמידה חדשות. 'ביות' הטכנולוגיה, המשרת את מטרות החינוך של העידן הקודם, אולי לא גורם נזק, אבל בוודאי שלא מביא תועלת רבה. זה פשוט מחטיא את המטרה".
פרופ' סלומון קורא בקול גדול נגד השימוש הלא ממוקד במחשבים, בקו הפדגוגיה הישנה. הוא מדגיש שתפקיד המחשב לסייע בלמידה שיתופית, לאיסוף מידע, לעבודות חקר, כל זאת ברוח הפדגוגיה המודרנית. השימוש היעיל במחשב לדבריו הוא למטרות שעדין אינן מקובלות היום.
בראיון ברדיו, ב-11.01.10, הגיב שר החינוך, מר גדעון סער, לדברי פרופ' סלומון והסכים שאכן, מערכת החינוך פועלת כיום כפי שפעלה לפני מאתיים שנה ויש לשנותה ולהתאימה בתבונה ובשום שכל למאה ה-21.
לדעתי, מערכת החינוך סובלת זה שנים מ"תנועת מטוטלת". שר בא ושר הולך. כל אחד והאג'נדה שלו. היעדר יציבות במערכת זו מסרבל הכנסת שינויים מובנים ומודרניים למערכת. המחשב ככלי עזר לימודי בבתי הספר, לא יעיל ללא יד מכוונת מלמעלה, ללא תוכנית לטווח ארוך. פרופ' סלומון מכוון את דבריו בדאגה לעתיד החינוך ובכך אני תומך בדבריו. אני חולק על דעתו ביחסו המזלזל בחשיבות מיחשוב בתי הספר. מנסיוני, השימוש בטכנולוגיות תלויות מחשב, מאפשר לי ללמד ולהגיע להישגים גבוהים יותר עם תלמידי ביחס לשיעורים פרונטלים מסורתיים שניהלתי בעבר.

פוליטיקה בחינוך

קורס בנושא סוגיות במדיניות החינוך, חושף בפנינו את הזרמים השונים של החינוך במגזר היהודי. החינוך הממלכתי-דתי, לא מקבל את תפיסת הציונות החילונית. בחינוך החרדי – חינוך תורני, רואים עצמם כממשיכים האמיתיים של היהדות. החינוך העצמאי חרדי שייך לאגודת ישראל ודגל התורה. מעיין החינוך התורני שייך לש"ס.
מדינה קולטת עליה שעדיין נמצאת בתהליך התהוות חברתית נמצאת באנדרלמוסיה מערכתית מבחינת החינוך. לחצים פוליטיים משפיעים על אזרחי העתיד שלנו. כל צד מושך לכיוון האינטרסים הצרים שלו. לאחרונה אנו נחשפים לתופעה שהייתה קיימת עשרות שנים – תופעה של אפליה. תלמידות ספרדיות מנועות מללמוד בבתי ספר של אשכנזיות. הבדלנות לא מובילה אותנו למחוזות טובים; ההיפך, הפיצול והחיפוש אחר השונה ולא הדומה מחליש אותנו כחברה וכמובן מביא לאי ודאות לגורל ילדינו.
מערכת החינוך צריכה למצוא את המכנה המשותף הרחב, למצוא את הדרך לבניית חברה בריאה. עליה לפעול ללא מורא מהלחצים הפוליטיים שמופעלים עליה. האינטרסים של הכלל חשובים לאין ערוך מאינטרסים צרים של מפלגה זו או אחרת.

טכנולוגיה בשרות ההיסטוריה

טכנולוגיית המידע יוצרת רשת כלל עולמית של אינפורמציה נגישה לכל אחד. מערכת החינוך גלתה את יתרונות האינטרנט בהוראה. למידה מרחוק מוערכת, מוכרת ומיושמת ע"י מיטב האוניברסיטאות בעולם. העולם הוא אכן כפר גלובלי קטן.
מקורות המידע שהיו נחלת קבוצות ספציפיות, הפכו לגלויים לכל. אין כל דרך שתמנע את הסקרנות לדעת, להחכים וללמוד. כוחה של הטכנולוגיה הוא עצום. בימים אלו, אנו עדים להפגנות חברי האופוזיציה באיראן. דרך המחאה נתקלת בהתנגדות עזה של שלטון טוטאליטרי המתערב בחיי התושבים עד לרמת הפרט. למרות הניסיון הנואל של אנשי משמרות המהפכה למנוע זליגה של מידע על הנעשה באיראן, השימוש בטכנולוגיות מידע מנוצל היטב ע"י אנשי האופוזיציה. מידע חדש ועדכני משם מופץ בכל העולם.
עלינו המורים, אנשי החינוך מרחבי העולם, להכיר בעוצמה האדירה של טכנולוגיה זו ולנצלה להפצת מסרים חינוכיים מוסריים. דרך רשת האינטרנט והאמצעים הטכנולוגיים שברשותה אנו מסוגלים להתוות דרך לדור העתיד שיחיה בחברה לומדת בעלת ערכים ומוסר.

מורים ברשת

המניע להצטרפות לרשת החברתית הוא בעיקר חברתי. הסקרנות לדעת מי החברים של החברים שלי, האפשרות של יצירת קשר עימם באופן וירטואלי או ממשי. היכולת לשתף תמונות, מחשבות, דעות.
רשתות כמו "פייסבוק", "חבר'ה", TheMarker Cafe לוכדות קבוצות גולשים מתחומים רבים ומגוונים כגון: ארגונים מקצועיים, חברים, משפחות, קבוצות ספורט ועוד. ומה עם המורים? כיצד הם עולים על הטרנד העולמי לטובת ההוראה?
המורים הם בהחלט קבוצה היכולה להשביח את תהליך ההוראה ע"י שימוש נכון ברשת חברתית. היא יכולה לקשור בין תכני ההוראה למורים, לדון וליצור תובנות בין מורים המלמדים נושאים משותפים.
התלמידים מדלגים קדימה בקלילות יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית המרשימה של האינטרנט. תמונת מצב עדכנית על העוסקים בחינוך, לא מעודדת בלשון המעטה. מעטים המורים המשלבים טכנולוגיה בחינוך ועבודה שיתופית באמצעות כלי ווב 2.0. מעטים גילו וניצלו את פלאי הטכנולוגיה לטובת ההוראה.
על מנת שהתלמידים לא יברחו לנו, הרחק למחוזות הטכנולוגיה המתקדמים, עלינו המורים, לאמץ את הגישה של המורה הלומד והמתמיד. להיעזר מקצועית ברשת החברתית, להשתדל לנוע קדימה עם הטכנולוגיה. להבין שהטכנולוגיה משרתת אותנו להוראה טובה ויעילה יותר.

צבע בחינוך

קורס בנושא "סוגיות במדיניות החינוך" סוקר את המדיניות שליוותה את מערכת החינוך עוד מתקופת טרום המדינה. מדינתנו המתהווה קלטה גלי עלייה המונית שהתאפיינה בבליל של שפות ותרבויות. קברניטי האומה ניסו ליצור "כור היתוך" - ישראלי חדש.
למרות הכוונות הטובות, פוזרו העולים על פי השתייכות עדתית ברחבי הארץ. רוב העולים מארצות צפון אפריקה יושבו בעיירות פיתוח. הריכוז העדתי מנע אינטגרציה חברתית. הריחוק ממקורות תעסוקה יצר חברה חלשה ומעורערת כלכלית וחברתית. בתחום החינוך נוצרו פערים באיכות הלימוד. מורים טובים לא הגיעו לפריפריה. בוגרי תיכון של שנות הששים והשבעים מהפריפריה, עמלו שבעתיים כדי להשלים את הפער ולהתקדם ללימודים אקדמיים. לרובם, לא היה סיכוי.
שנות השמונים והתשעים הביאו למפנה חיובי בהתייחסות לתושבי עיירות הפיתוח. הפניית משאבים ותכנון נכון יצרו גרעינים חזקים שהשפיעו גם על תחום החינוך.
נראה לי שהופקו לקחים שהובילו לשינוי. עם כל האופטימיות והורדרדות בתמונת המצב שהצגתי, אני תוהה האם הפקת לקחים הינה סלקטיבית? האם היא תלוית צבע? מה קורה עם העולים מאתיופיה? משום מה הם עוברים את אותה מסכת של טעויות מהעבר. בחדרה, נתניה, רחובות וערים נוספות, קיימים ריכוזים של אתיופים. קיימים בתי ספר שרוב תלמידיהם שייכים לעדה. החברה הישראלית עדיין נגועה בגזענות. אני שואל את עצמי, מה קרה לנו? האם לא הגענו למסקנות הנכונות? לאן פנינו?
קברניטי המדינה של שנות האלפיים חייבים להתעשת ולהבין שהעוולות שחלו על העולים של שנות החמישים לא יישנו. קיימת רק דרך אחת. דרך של קבלה, אינטגרציה, עזרה והעצמת החינוך במגזר זה כי אחרת אנו יוצרים פצצת זמן חברתית אשר סופה מי ישורנו.

חנוך במאה העשרים ואחת

בקורס "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת" השתוממתי כששמעתי שעל פי מחקרי "יונסקו" כ-900 מיליון מתושבי כדור הארץ מוגדרים כאנאלפביתיים. אנו מדברים על גלובליזציה. על העולם ככפר אחד קטן, אך לא כך. הפערים בין תושבי הכדור גדולים ואף מתרחבים.
אוכלוסיות שהצטרפו בסוף המאה ה-19 ולאחריה למהפכה התעשייתית יצאו מן הנבערות. בתי הספר לימדו קרוא וכתוב, נכס תרבותי שהיה קודם נחלתם של מעטים. במהלך המאה ה-20, בית הספר היה סוכן הידע העיקרי. במעבר למאה ה-21 אנו עדים לכך שאנו חיים בתוך מהפכה תרבותית בתחום טכנולוגיות הידע. הידע האנושי עובר למצב דיגיטאלי.
תהליך הגלובליזציה החל מהיום שהאנושות נוצרה. לדעתי, אין יתרון בכך שמדינות מפותחות מתעלמות ולעיתים תורמות לנחשלות של מדינות בעיקר מאפריקה. גם שם היצרים והרצונות חופפים לתושבי העולם המפותח. החסכים התרבותיים והכלכליים מובילים לגלי הגירה בלתי לגאלית. מוטב שמדינות מפותחות ירתמו לעזרת מדינות נחשלות. יעזרו בפיתוח כלכלי ותרבותי אצלן; כי אחרת, יעמדו מול מציאות בה הן מוצפות במהגרים אומללים ללא יכולת שליטה עליהם.

התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית

עמיתתי למסלול הלימודים, דורית סלע, הגיבה לרשומה שכתבתי בנושא "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית". היא הציעה שעדיף ונשנה את המונח "התנגשות" ב"הדברות"; מונח חיובי שיוביל לדיאלוג המושתת על הקשבה, הבנה וקבלה הדדית. אני מקבל את הצעתה וכמענה וחיזוק לתגובתה אצטט פסוק מספר עמוס פרק ג': "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו". הפרשנות שלי היא שצריך להתוועד כתהליך מקדים לשיתוף פעולה וכבוד הדדי.
במישור האישי נוצרים קשרי חברות ופתיחות בין יהודים לערבים; כל זאת לאחר היכרות הדדית שחושפת את האדם שבנו. את הרצון המשותף לחיים שלווים ובטוחים גם לילדינו. אי הכרת הצד השני יוצרת סטיגמות וחשדנות שחוסמת כל סיכוי לשינוי.
מנהיגי שני הצדדים צריכים להוביל לתמורות שיובילו לשלום המיוחל. בפניהם צריכים לעמוד האינטרסים הרחבים המשותפים ולא המניעים הצרים של קבוצות קיצוניות הרוצות לשמר את המצב בקיפאון עמוק.

שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים

קורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים", מפגיש אותי עם הצורך הבסיסי שלי כאדם במשחק. עוד משחר ההיסטוריה מלווה המשחק את האדם לאורך חייו. המשחק מתאפיין בתחרות, באתגר, הוא מגבש פעילות חברתית. סוגי המשחק הם רבים ומגוונים.
כפתיח לפיתוח משחק לימודי שאצור במהלך הקורס, התבקשתי להתייחס לפעילות משחק שמהנה אותי (לאו דווקא לימודית). פעילות ספורטיבית מהנה אותי. בפעילות זו יש לי יש לי תחושה של הישג במיוחד אם היא תחרותית (כדורעף וכדורגל). כל תשומת הלב מושקעת במשחק הספורטיבי חברתי. אין לי תחושת זמן שצמודה אלי בפעילות היום יומית ולמעשה אני מתנתק ממה שעבר עלי משך היום. כל כולי מרוכז במשחק. קיים אצלי אתגר לשפר את יכולת המשחק שלי. החוויה שלי היא גם אוטוטלית, עצם הפעילות הספורטיבית המהנה היא המטרה.
סוג נוסף של משחקים האהוב עלי הוא משחקי חשיבה כגון: שחמט, דמקה, תשבצים, זיכרון
במשחק לימודי, ספורטיבי, חברתי וכד' יש תחושה של התמודדות עם אתגר בעל חוקים ומטרה. ריכוז עוצמתי שמנתק אותי ממחשבות אחרות, אין תחושת זמן, תחושת התחרות בחלק מהמשחקים היא מאפיין מרכזי.
לדעתי, מערכת החינוך צריכה לצאת מן הקיבעון המחשבתי, מן הקופסה. שילוב של משחקים לימודיים במערכת זו יכול לתרום רבות לילדים הפתוחים לעולם המשחקים. דרך המשחק נוכל לקרבם ללמידה משופרת ברוח חיובית.

התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית

סמסטר רביעי מפגיש אותי עם קורס בנושא "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית". תחילה שערתי שהקורס יסקר תקופות רחוקות, קשות ונשכחות שליוו את תושבי הארץ המתהווה. אנו נמצאים בעידן חדש בו האינדיבידואל הוא העיקר, פנינו קדימה וכל השאר היסטוריה. הרכב הסטודנטים המשתתפים בקורס מציג אוכלוסיות שונות הנבדלות בדת, מוצא, דרך חיים וכד'.
במהלך הקורס התחוור לי ביתר שאת, שפצעים ישנים שנוצרו ערב הקמת המדינה ובגלי העלייה שנמשכים למעשה עד לימינו עדיין לא הגלידו.
סטודנטים עלו לבמה ובגילוי לב מפתיע חשפו רגשות קיפוח, ועוולות שנגרמו להם ולהוריהם. בני דודינו הערבים דיברו בכאב על האפליה כלפי המגזר מצד האוכלוסייה היהודית. נוצר מעין בליל של רגשות קיפוח מכל צד. העולה החדש והוותיק, הערבי, המזרחי והאשכנזי, כולם טוענים שבמידה כזו או אחרת שחוו אפליה וקיפוח על רקע לאומי, עדתי, תרבותי, תעסוקתי ועוד. למעשה, כולם צודקים. אם כן מה נעשה עם תחושות כואבות ומתמשכות במדינה הטרוגנית כשלנו?
מצד שני, עלינו לזכור שהישגים אליהם הגיעה המדינה משך 61 שנות קיומה נחשבים בצדק רב לנס. כור ההיתוך החברתי שנוצר מקיבוץ גלויות ממזרח וממערב ותחיית השפה העברית אינם דבר של מה בכך. יחד עם זאת, שומה עלינו להתחשב באחר, בזה שלא דומה לנו, לזכור מאין באנו, אל לנו לחזור על טעויות העבר.
בהמשך הקורס בטוחני שאיחשף לתמורות ושינויים שחלים בחברה הישראלית ובטח אתייחס אליהם בבלוג זה. אני תקווה שבמקום התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית, נתפתח בכיוון של שילוב תרבויות ואינטגרציה חברתית.

בלוג לימודי לתלמידי - תמונת מצב

לשמחתי, הבלוג הלימודי בנושא "היבטים בתולדות העיצוב" מצליח. עלי לציין שהנושא מורכב וגדוש בפרטים ותמונות של יצירות עיצוב נבחרות. הלומדים הינם תלמידי אומ"ץ ואתג"ר. כל דרך קונבנציונאלית ללמדם הייתה נוחלת כישלון.
בבלוג אני משלב כאמור, מלל (מתומצת וכתוב בצורה פשוטה), שאלות חזרה, קטעי סרטים להמחשת הנושא ועוד היד נטויה.
את הנושא אני מלמד בכיתת מחשבים כאשר כל תלמיד מול הבלוג בעמדת מחשב. לאחר שלב הבנת הנקרא, התלמידים חוזרים על החומר בבית ועונים על שאלות סיכום מהבלוג. בכיתה הם נבחנים מידי שבוע על פרק בנושא.
יתרון גדול לבלוג - כל החומר מרוכז ומסודר בבלוג, נגיש בכל עת ומקום.
עלי לציין ששיטת לימוד זו, אף על פי שהיא גדושה בפרטים, מתקבלת באהדה מצד התלמידים.

Dreamweaver

כתיבת HTML ו-CSS ארוכה, מיגעת, דורשת ריכוז ובעיקר ניסיון רב. השקת תוכנת "דרימוויבר" בישרה את הרצוי - החופש מהקלדת קודים. אתר אינטרנט דורש קוד ארוך, אך התוכנה כותבת אותו במקומי. אין ספק שיש כאן חיסכון ניכר בזמן יקר שיופנה לעיסוקים אחרים.
תוכנת ה"דרימוויבר" מאפשרת ליצור אתר עשיר המכיל: טקסט, תמונות, וידאו, קול, טפסים, אנימציה, בקלות.
לתוכנה ניתן לייבא קבצים שנוצרו באילוסטרייטור, פוטושופ, פלאש, אופיס ועוד.
בתכנון אתר יש לקבוע את מי הוא מייצג. את המבנה ההיררכי שלו, עמוד בית, קישורים (טקסט, תמונות או כפתורים). בשלב הטרום ביצועי צריך לאסוף חומר רלוונטי כגון: תמונות, הקלדת טקסט, קטעי וידאו, קטעי קול וכד'. את כל החומרים צריך לרכז בתיקייה אחת.
אחת מהתכונות המופלאות של התוכנה היא העבודה בשכבות.
סוגי דפדפנים שונים ומערכות הפעלה שונות גורמות לנו הצופים לראות אתרים בצורות שונות; לכן בסיום בניית האתר צריך להתאימו למערכות השונות.
לא אלאה אתכם בתיאורים נלהבים אודות התוכנה; להלן קישורים לאתרים הקשורים לתוכנה ועשויים להועיל למעוניינים:
http://www.entheosweb.com/dreamweaver/default.asp
קטעי וידאו:
http://video.google.com/videosearch?hl=iw&source=hp&q=reamweaver+tutorials&um=1&ie=UTF-8&ei=84vMSqmTFs2F_AbMidSvBQ&sa=X&oi=video_result_group&ct=title&resnum=3#

בהצלחה

עצם למידה

תכנון עצם הלמידה מתבסס על היבט פדגוגי שקודם לטכנולוגי. עצם הלמידה הינה יחידת לימוד דיגיטאלית מצומצמת. היחידה מובנית בצורה ברורה למשתמש וניתנת לשימוש חוזר. בעצם הלמידה מוצאים אנימציות, סימולציות, קישורים וכל אמצעי נוסף היכול להסתמך על יישומי מחשב. למידה מקוונת מסתמכת על שלושה ערוצים חשובים והם:

א. יצירה, ב. אינטראקציה ג. עדכניות.

עם קבלת המשימה ליצור עצם למידה בנושא הקשור להמצאה, עמדנו בפני אתגר לא פשוט. ראשית, קריאת חומר, עיבודו והתאמתו לקהל היעד - כיתות ד-ו. התייחסנו לאינטראקציה של הלומד עם עצם הלמידה, מיקדנו אותו עם עקרונות פדגוגיים; עיצבנו את הממשק על פי כללים שלמדנו. בהערכת עצם הלמידה נעזרנו בטקסונומיה של בלום ובהשבחה של דוד פסיג. תרגילים שהוספנו יעודדו את התלמיד לכך. תוך כדי קריאה, תכנון, עבודה ובניית עצם הלמידה, מצאנו את עצמנו בתהליך השבחה זה.

ראה קישור לעבודתי בנושא "עצם למידה"

מצגת:

http://docs.google.com/present/view?id=dhmx7br4_74gvwnkccg

מאמר:

http://docs.google.com/View?id=dhmx7br4_146f46rzxf2